ועדת חקירה פרלמנטרית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדת חקירה פרלמנטרית במדינת ישראל מוקמת על ידי הכנסת, על מנת לחקור נושא מסוים העומד על סדר היום הציבורי.
תוכן עניינים |
[עריכה] הסמכות למנות את הוועדה
הסמכות למינוי ועדת חקירה פרלמנטרית נקבעה לראשונה בחוק יסוד: הכנסת, שנחקק בשנת 1958. סעיף 22 לחוק קובע:
- "הכנסת רשאית למנות ועדת חקירה, אם על ידי הסמכת אחת הוועדות הקבועות, ואם על ידי בחירת ועדה מבין חבריה, כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה; סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על ידי הכנסת; בכל ועדת חקירה יהיו גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת".
בטרם נחקק החוק התמנו שתי ועדות חקירה על ידי הכנסת. האחת חקרה את ענייני "השוק השחור" בשנת 1950, והשנייה את היחס לעצירים במחנה ג'למה (ובראשה עמדה חברת הכנסת חנה למדן), בשנת 1951.
לאחר חקיקת החוק החל שימוש גובר בכלי זה, ולאחר שבין הכנסת הראשונה לכנסת האחת עשרה לא הוקמו כלל ועדות חקירה פרלמנטריות, ולאחר שחלפו שלושים שנה מיום חקיקת חוק יסוד: הכנסת, עד שהוקמה ועדת החקירה הראשונה על פיו, ראתה הכנסת ה-15 את הקמתן של תשע ועדות חקירה, והכנסת ה-16 את הקמתן של חמש ועדות חקירה.
[עריכה] ועדות החקירה
ואלו ועדות החקירה הפרלמנטריות שהוקמו במדינת ישראל:
[עריכה] ועדות חקירה פרלמנטריות
רוב ועדות החקירה המוזכרות להלן הינן ועדות אד הוק והן סיימו מכבר את תפקידן, בדרך כלל תוך הגשת דו"ח על תוצאות החקירה לכנסת.
- ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין השוק השחור (1950).
- ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין עצירי המחנה בג'למי (1951).
- ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא תאונות הדרכים במדינת ישראל (1987 - 1988).
- ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר תקפותה של מכונת פוליגרף (1991).
- ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא הנשירה ממערכת החינוך (1993).
- ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא המגזר הבדואי בישראל (1994 - 1996).
- ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת רצח נשים על ידי בני זוגן (1995 - 1996).
- ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת תופעת התרחבות והתגברות האלימות בקרב בני הנוער וכלפי ילדים ונערים (1995).
- ועדת חקירה פרלמנטרית במלאת שנתיים לאסון המכבייה (1999 - 2000).
- ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת יישומו ומימונו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1999 - 2000).
- ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה (2000-2005).
- ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין סחר בנשים (2000 - 2002)
- ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין המצוקה הכספית המתמשכת של הרשויות המקומיות (2000).
- ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא משק המים (2001 - 2002)
- ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בספורט (2001 - 2003).
- ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים בישראל (2001 - 2002).
- ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא תאונות הדרכים (2002 - 2003).
- ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: גילוי השחיתות בממשל במדינת ישראל (2005 - 2006).
- ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בעת פינוי היישוב עמונה (2006).
- ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין האזנות הסתר (משנת 2006).
- ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא עמלות הבנקים (משנת 2006).
- ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי (2008).
[עריכה] סמכויות ועדת החקירה
לוועדת החקירה סמכויות נרחבות. יש הסבורים (כאמנון רובינשטיין) כי ועדת החקירה הפרלמנטרית מוסמכת לחקור בעניינים הנוגעים לחקיקה עתידית, ובכל עניין הנוגע לביצוע תפקידי הפיקוח של הכנסת על הממשלה. עם זאת, השימוש הגובר וההולך בכלי זה, והיקפו המרשים של טווח העניינים הנחקר על ידי ועדות החקירה הפרלמנטרית מותיר מקום לדעה כי למעשה מסמיך סעיף 22 את הכנסת לחקור כל עניין שהוא.
ועדת החקירה בנוגע לאירועי עמונה חשפה את חולשתה של ועדת החקירה הפרלמנטרית. בוועדה זו ישבו נציגים מובהקים של סיעות פוליטיות בעלות עניין באירועים, ואף חברי כנסת שנכחו באירועים ולקחו בהם חלק פעיל.
פעולת הוועדה נתקלה בקשיים, עת אסרו שר הביטחון שאול מופז והשר לביטחון פנים גדעון עזרא על בכירים בצבא ובמשטרה שזומנו להעיד בפני הוועדה להגיע למתן עדותם, וניצלו את זכותם להופיע במקום קצינים אלו בפני הוועדה. הועלו טענות כי בכך סוכלה עבודת הוועדה, ונמנעה ממנה האפשרות להגיע לחקר האמת.
הוועדה כונסה וקיימה את דיוניה שבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת ה-17, תוך שמשפטנים כאריאל בנדור, אשר חיווה דעתו בפני הוועדה, הביע את הדעה שהמדובר בפורום בלתי מתאים לחקירת האירוע, אירוע הראוי לחקירה לפי כל קנה מידה, בהיות הפורום פורום פוליטי.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אמנון רובינשטיין, "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל", מהדורה רביעית, 1991, הוצאת שוקן.
