וינצ'נצו בליני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

וינצ'נצו בליני (באיטלקית: Vincenzo Bellini) ‏(3 בנובמבר 1801 - 23 בספטמבר 1835) היה מלחין איטלקי מהתקופה הרומנטית.

[עריכה] חייו

בליני נולד בשנת 1801 בעיר קטניה שבסיציליה. בגיל שש הלחין את יצירתו הראשונה בהנחיית סבו. בשנת 1819 התחיל בליני ללמוד בקונסרבטוריון סן סבסטיאנו שבנאפולי ולמד בכיתתו של ניקולו זינגרלי. בתקופת לימודיו שם חיבר יצירות פשוטות, אולם כשכתב את האופרה "אדלסון וסלוויני" החליט להיות מלחין אופרה.

האמרגן דומיניקו ברבאיה התרשם מאוד מהאופרה והזמין בשנת 1827 את האופרה: "שודד הים", שנכתבה בשיתוף עם פליצ'ה רומאני, (שותפו של בליני לאופרות רבות) עבור בית האופרה "לה סקאלה" שבמילאנו. בשנת 1830 הלחין את האופרה "בני קפולט ובני מונטגיו", גם הפעם עם רומאני. הצמד כתב גם את "הסהרורית" (1831) ובהמשך אותה שנה, את "נורמה".

בזמן כתיבת "בני קפולט ובני מונטגיו" נאלץ בליני להיפרד מאהובתו הראשונה בגלל לחץ הוריה. אולם הוא התאהב בג'ודיתה טורינה, וניהל איתה רומן עד מותו.

את האופרה האחרונה שלו, "הפוריטנים", כתב בליני עם קרלו פפולי, משום שבליני ורומאני הסתכסכו אחרי סיום עבודתם על "נורמה". אחרי כתיבת האופרה תקפה את בליני מחלה קטלנית, ובשנת 1835, מת בהיותו בן שלושים וארבע בלבד.

חייו של בליני מונצחים כיום במוזיאון הניצב בעיר מולדתו, קטניה.

[עריכה] יצירתו

בליני הלחין אופרות בתקופה שבה רוסיני ודוניצטי שלטו בכיפת האופרה האיטלקית. בניגוד לרוסיני ולדוניצטי, שהשתמשו בסגנון הבל קנטו, שבדרך כלל התבסס על קולורטורה, בליני העדיף להשתמש בקווים קוליים נקיים, דבר ששימח את מורו, זינגרלי. בליני הלחין בעיקר יצירות דרמטיות, כמו: שודד הים (טרגדיה), נורמה, והפוריטנים.