הפרטה בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההפרטה בישראל היא העברה או מכירה של שירות או רכוש בבעלות ממשלת ישראל או גוף ציבורי אחר לבעלות פרטית. משמעות ההפרטה היא הקטנת חלקה ורמת התערבותה הישירה של ממשלת ישראל במשק, הגדלת חלקו ופעילותו הכלכלית של הקבוצה הפרטית, בשליטה ובבעלות על הנכסים.
ההליך ההפוך מכונה הלאמה.
הליכי ההפרטה בישראל התעצמו בשנת 1986 בעקבות פעולות ההפרטה הנמרצות בבריטניה בשנות השמונים של המאה העשרים. עד כה הופרטו בישראל כ-90 חברות ממשלתיות וחברות בנות והפיקו למדינה, בין השנים 1991 ו-2003 הכנסות בגובה 8,749 מיליון דולר אמריקני.
הליכי ההפרטה בישראל שייכים בעיקר לסוגים הבאים:
- מכירה מודרגת: מכירה הדרגתית או דילול אחזקות המדינה בגוף הציבורי עד לדרגה בה למדינה אין אחזקה משמעותית בגוף. דוגמה בולטת לכך היא מכירתה המודרגת של חברת "בזק" ומכירתם ההדרגתית של הבנקים, שהולאמו בעקבות משבר מניות הבנקים של שנת 1983.
- מכירה חד פעמית: מכירה בבת אחת או הנפקת כל מניות החברה בבורסה. זו שיטת הפעולה המיושמת עם רוב החברות הקטנות או כאשר ישנו קונה בודד.
- זכיונות ורישיונות: ביצוע פעולות הפרטה באמצעות מיקוד חוץ, העברת זכיונות, הרשאות, וכדומה, בעיקר של שירותים מסוימים הנצרכים על ידי גופי ממשלה. פעולה כזו אינה נחשבת הפרטה כהגדרתה על ידי ממשלת ישראל.
- פירוק: פירוק גוף ממשלתי לחלוטין מנימוקים של היעדר צורך בקיומו או הפסדים על רקע שוק תחרותי קיים.
רבים נוהגים לכנות את השינוי המבני ברבים מהקיבוצים בישראל הפרטת הקיבוצים, אך לפעולה זו אין למעשה קשר להפרטה. הקיבוץ הוא התאגדות וולונטרית פרטית ולא ציבורית, והשינויים בו אינם נחשבים להפרטה כהגדרתה כאן.
המגזר הציבורי
שורשיהן של החברות, כמו יתר מרכיבי המגזר הציבורי בישראל, נמצא בתקופת היישוב, אשר התפתחו במקביל למדינה. מבנה המגזר הציבורי בישראל עוצב בתקופת טרום המדינה, תקופה שבה גובשו המוסדות הלאומיים ועוצבו המוסדות שבמידה רבה הוסיפו לפעול ולמלא תפקיד מרכזי גם לאחר קום המדינה. בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי התגבשו קשרי גומלין ושיתוף פעולה. דפוסים אלה התבטאו בהקמת עסקים משותפים, לצד מקרים שונים של מעבר מן המגזר הפרטי לציבורי ומן המגזר הציבורי לפרטי. שחקניו השונים של המגזר הציבורי הכירו בחשיבות הכלכלית של פעולותיהם, וקשה להבחין בין שיקולים ומניעים פוליטיים לבין שיקולים כלכליים. השניים היו, וימשיכו להיות, שלובים זה בזה[1].
מרכיביו של המגזר הציבורי בישראל
כשהוקמה מדינת ישראל וכוננה הממשלה, הועברו אליה בירושה מוסדות רבים ודומיננטים שעוצבו עוד טרם לכן. ממשלת ישראל כמו ממשלות אחרות, פועלת ומתערבת בחיי הכלכלה כדי לממש תכליות מרכזיות כמו: הבטחת תחרות, הספקת מוצרים ציבוריים, הבטחת קיום מידע ומניעת הגבלות על היכולת הבחירה של הציבור, הבטחת יציבות וצמיחה וסיוע במצבי שפל ומשבר.
המערכת הציבורית בישראל מכילה בקרבה גופים שאינם ממשלתיים, ומכלול הארגונים הוא מקור תקציבי לא רק להכנסות, אלא גם להוצאות. זרימת כספית ממקורות שונים מרחיבה את גבולותיו של המגזר הציבורי ומוסיפה ממד חשוב לכלכלה הפוליטית הישראלית.
פעולותיו של המגזר הציבורי נמדדות במידה רבה על ידי הצריכה בציבורית. צמצום או גדילה בצריכה משקפים שינויים בהיקף מעורבותה של המדינה במשק. הקיף המוערבות בישראל יכול לנבוע מהוצאות ביטחוניות ושירותי קליטת עלייה. המוסדות הלאומיים אומנם תרמו להתפתחות הכלכלית של המדינה ולממלכתיות, אך נוצר גם קושי להמשיך ולשאת ברמות גבוהות של פיתוח וצמיחה.
תוכן עניינים |
[עריכה] השלכות ההפרטה
נושא ההפרטה הוא נושא בעל מטען אידאולוגי . הכרעה בין תפיסה נאו-ליברלית, לבין מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית. שתי תפיסות עולם כלכליות,חברתיות קוטביות.
טיעונים בעד הפרטה: צמצום הוצאות ממשלה, קידום תחרות, כלכלה חזקה, הגברת יעילות ושירותים זולים יותר. המצדדים טוענים שצמצום מעורבות המדינה תגביר את מעורבותם של גורמים פרטיים. משמע, קידום תחרות, עידוד השקעות, כלכלה חזקה וצמצום הוצאות המדינה יביא להוזלת השירותים.
טיעונים נגד הפרטה: העברת המונופול המדיני לידי בעלי ההון, פגיעה בעובדים, פגיעה ביעילות, הפסד של הממשלה, לא בהכרח התייעלות, הוזלה ומחסור של כוח אדם, פגיעה בעובדים, פגיעה במקבלי השירותים.
המתנגדים טוענים שחברה יכולה להיות יעילה גם תחת בעלות ממשלתית. ההפרטה פוגעת בעובדים וגרמה לפיטורים, יציאה לפנסיה מוקדמת וקיצוצים בשכר. המשק הישראלי הולך ונשלט על ידי מספר מצומצם של משפחות עשירות. הפרטת שירותים ציבורים פוגעת בציבור ובעיקר בחלשים שביניהם, שהם הצרכנים העיקריים. אחת המטרות העיקריות של המדינה היא לדאוג לאזרחיה, לביטחון ולחינוך, לרווחיות ושימור הקהילה החברתית. מדינה אשר מתנערת באחריות זו, פועלת בניגוד לעקרונותיה.
השיטה הנהוגה במדינת ישראל היא מכירת השליטה בנכסים ציבורים לידי בעלי ההון, בעוד שבארצות אחרות השיטה היא הנפקת מניות לציבור ועובדי החברות.
[עריכה] הפרטות שבוצעו בישראל
רשימת החברות המופרטות באופן מלא או חלקי:
חקלאות
- אגרידב חברה לפיתוח חקלאי (ארצות חוץ)
- החברה להדברת עשבי בר
בנייה ושירותי תשתית
- אפרידר
- החברה לפיתוח אזור לוד-רמלה
- מבני תעשייה
- מרכז הבנייה הישראלי (פירוק)
- שיכון ופיתוח לישראל
- שיכון עובדים
- תכנון המים לישראל (תה"ל מהנדסים יועצים)
שירותי תחבורה ותעופה
- אל-על נתיבי אוויר (כולל סאן דור, תש"ת)
- ממן מסופי מטען וניטול
- צים חברת השייט הישראלית
כספים, בנקאות ומימון
- אי.די.בי החזקות
- בנק איגוד
- בנק דיסקונט (חלקי)
- בנק המזרחי
- בנק הפועלים
- בנק כללי
- בנק לאומי (חלקי)
- החברה הישראלית לביטוח אשראי
- אוצר השלטון המקומי
- חברת השקעות לפיתוח התעשייה
- יוזמה הון סיכון
אוצרות טבע
- [חברת הנפט הלאומית]
- כימיקלים לישראל (כולל למעלה מעשרים חברות בנות כמו מפעלי ים המלח, רותם אמפרט, ברום ים המלח, ועוד)
- לפידות חברת מחפשי נפט לישראל (וחברת הבת מצדה)
- מגן משאבי גז ונפט
- נפטא חברה ישראלית לנפט
- פז נפט (כולל 28 חברות בת ממשלתיות כמו פז נפט, פזגז ו"שירותי תעופה")
- החברה הלאומית לאספקת פחם
- בתי זיקוק לנפט
טכנולוגיה, תעשייה ותקשורת
- בזק (כולל בזק בינלאומי, בזכל תקשורת, בזק אונליין)
- כור תעשיות
- מלם מערכות
- מנועי בית שמש
- מספנות ישראל
- עשות אשקלון (ההפרטה בוטלה)
- רפא"ל (חלקי)
- שור-ואן הקרנות
סמכויות שלטוניות
- בית סוהר (בשלב זה הקמתו והפעלתו של בית סוהר אחד, כפיילוט)
כללי
- בית הספר לתיירות בישראל
- החברה הממשלתית למדליות ומטבעות
- חברה לפיתוח מפעלי תיירות (פירוק)
- כתית
- מוסד ויצמן לפרסומים
- שקם בע"מ ושקם נדל"ן
[עריכה] הפרטות מתוכננות לעתיד הקרוב
- גפים
- החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי
- תדמור - בית הספר המרכזי למלונאות
- חברת דואר ישראל בע"מ (לשעבר רשות הדואר)
- בנק הדואר
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו הפרטה בישראל ובעולם
[עריכה] לקריאה נוספת
- כץ יצחק, "הפרטה בישראל ובעולם", פקר, 1997.
- פלג איל, "ההפרטה כהצברה - גופים מופרטים במשפט הציבורי", רמות, 2005.
- קבוצת גיזה, "הפרטה בישראל", קבוצת גיזה, 1995.
- סטיבון, עופר, ההפרטה וגבולותיה – היבטים משפטיים (פורסם ב'חברה', גיליון 29)
|
הפרטה מדינית | הפרטה מוניציפלית | דרכי הפרטה | חקר ההפרטה | הפרטה בישראל |
