המחנות העולים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בתנועת נוער. אם התכוונתם למקומות ישוב של העולים החדשים בראשית ימי המדינה, ראו מחנה עולים.

סמל התנועה

המחנות העולים היא אחת מתנועות הנוער הלומדות הארץ-ישראליות. התנועה נוסדה בשנת 1926 על ידי 11 תלמידי כיתה י"א מהגימנסיה הרצליה בתל אביב (לימים "החוג הזקן"), אשר מאסו בהלך החיים הבורגני של התקופה, כאשר רבים מהתלמידים היו נוסעים בסיום התיכון ללימודים בחו"ל. הם החליטו ליצור חברת נוער שתלמד את "הציונות של העושים", תצא להגשמה חלוצית בארץ ישראל ותחנך נערים ונערות ברוח זו. תאריך הקמת התנועה הרשמי נקבע לכ"ה בתשרי תרפ"ז.

בשנת 1928 יצאו חברי "החוג הזקן" להכשרה ראשונה בחדרה, שם עבדו בחקלאות. התנועה שגדלה בינתיים נקראה קבוצת החוגים. בשנת 1930 התאחדה התנועה עם "לגיון הצופים" מירושלים ועם קהילות הצופים מפתח תקווה וחיפה. בתקופה זו התקבלה ההחלטה על יצירת הזיקה בין התנועה לבין הקיבוץ המאוחד והתקבל שמה של התנועה "המחנות העולים" - המחנה כמקום זמני ממנו עולים להגשמה.

בשנת 1932 הוקם קיבוץ בית השיטה (קיבוצה הראשון של התנועה). מאז הקימה התנועה והשלימה עוד 41 קיבוצים (נכון לשנת 2006) וביניהם: מעוז חיים, חמדיה, גבים, בית הערבה, יד חנה, נתיב הל"ה, צובה, שדות ים, ורבים נוספים.

בשנת 1954 התאחדה המחנות העולים עם תנועת הנוער "הצופים החלוציים" בשיתוף עם התנועה העולמית "דרור", ושינתה את שמה ל "דרור-המחנות העולים". בשנת 1980 כש"הקיבוץ המאוחד" התאחד עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים" והוקמה התנועה הקיבוצית המאוחדת - התק"ם, חזרה תנועת הנוער לשמה המקורי (אך ססמת התנועה נשארה "דרור עלה - עלה נעלה"). החל משנות ה-90 פועלת המחנות העולים גם בקיבוצים.

כיום, לאחר 80 שנים, התנועה פעילה בעשרות מחנות (סניפים) מהקריות ועד אילת ומחנכת אלפי בני נוער בעיר, בקיבוץ ובכפר. עם סיום שנת י"ב יוצאים חניכי התנועה לשנת שרות במסגרת הגרעין, ולאחריה ממשיכים לשירות בנח"ל המשלב שירות צבאי ועבודה חינוכית במסגרת פרק המשימה. לאחר השרות הצבאי ממשיכים הגרעינים להגשים במסגרת תנועת הבוגרים של המחנות העולים בקבוצות שיתופיות משימתיות.

בשנת 2001 החלו תהליכי איחוד בין תנועת המחנות העולים לתנועת קבוצות הבחירה, הן של תנועת הנוער והן של תנועת הבוגרים. האיחוד הוכרז ב-26 במרץ 2005. כיום פרושה תנועת הבוגרים המאוחדת בנקודות שונות בארץ ביניהן קיבוץ נערן, מגדל העמק, נצרת עלית ופתח תקווה.

[עריכה] ערכי התנועה

הפעילות התנועתית מתבססת על שבעה עקרונות יסוד (ערכים עיקריים):

שוויון
עזרה הדדית
אהבת הארץ
שלום
שיתוף
חירות
עבודה

וחמישה עוגנים מנחים:

ערכים ועוגנים אלה מהווים בסיס לחינוך התנועתי, להחלטות המתקבלות בתנועה ולפעילות.

[עריכה] תנועה של חניכים

הפגנת ה-1 במאי 2004

המחנות העולים מגדירה עצמה כ"תנועה של חניכים", מושג זה מתבטא בלקיחת אחריות פעילה של חניכי התנועה על הקורה במחנות, באשכולות (מחוזות) ובמישור הארצי. במסגרת זו מתקיימים מוסדות חניכים קבועים של השכבה הבוגרת, שבהם מתקבלות ההחלטות ומתעצבת דרכה החינוכית-פוליטית-חברתית של התנועה. במוסדות התנועה יכול החניך לבטא את דעתו, להשפיע ולנתב את דרכיה.

ישנם שלושה מוסדות חניכים עיקריים בתנועת המחנות העולים:

ועידה - גוף המתכנס פעם ב-4 שנים ותפקידו לבחון ולהתאים את ערכיי התנועה ודרכה למציאות החברתית- כלכלית הישראלית המשתנה.
מרכז תנועה - המתכנס פעם בשנה ומטרתו היא לתרגם את החלטות ועידה לפרקטיקה ולביצוע.
מז"מ (מזכירות מרכז) הגוף המיידי ביותר של התנועה. הוא מתכנס פעם בחודש ומכיל נציגים ממחנות התנועה מכל הארץ. מטרותיו הן:
- יצירת קשרים בין המחנות בארץ.
- הכרעה בנושאים דחופים לתנועה (בהסתמך על החלטות הוועידה).
- קישור בין המזכירות הבוגרת לחניכים.

בנוסף לגופים המרכזיים ישנם:

צוות פוליטי - פועל במבנה של אשכולות ומטרותיו להביא ליידי ביצוע את ההחלטות הפוליטיות שהוחלטו במז"מ ובמרכז תנועה, להיות ערים למצב ולהחליט על פעילויות פוליטיות לפי המצב הנוכחי.
עיתון - "במבחן" הוא עיתון התנועה. צוות העיתון מורכב מחניכי התנועה שבראשם עורך (חניך התנועה גם הוא). מטרת העיתון להוות אמצעי קשר בין חניכי המחנות בכל הארץ. כל חניך יכול לשלוח כתבות לעיתון להביע את דעתו ולהעלות לדיון נושאים שונים אשר רלוונטיים למציאות הישראלית ולעולם התנועתי.

[עריכה] מסלול נעל"ה (נוער ערכי לחינוך והגשמה)

בשנות ה-90, עם פרוץ המשבר בתנועה הקיבוצית, הוחלט במחנות העולים על שינוי יעדי ההגשמה. הופסקה הצטרפות גרעיני התנועה לקיבוצים קיימים. הוכרז מסלול נעל"ה בו מתגבשים הגרעינים בסוף כיתה י"א, יוצאים יחד לשנת שירות וממשיכים לצבא ועד כניסתם לתנועת הבוגרים.

השלבים במסלול נעל"ה הם:

1. מסלול יב': בתחילת יב' בזמן החופש הגדול במפעל שנערך לכל שכבת יב' החדשה,סמינר "שביעיות",בו נקבעים הגרעינים החדשים כ10-20 בגרעין ומדריך הגרעין שילווה אותם משנת יב' ועד לסוף פרק הצבא במסלול , הגרעינים עוברים תהליך במשך כל יב' , דרך סמינר בסופש כל חודש במהלך השנה . בחודש ינואר-פבואר מגיעה כל השכבה לסמינר "החתימה" בו החניכים חותמים על דחיית שירות וכניסה לחטיבת הנח"ל (אישור שניתן לבטל בכל שלב מרגע החתימה ועד לגיוס בצבא , החתימה אינה מבטלת קבלה ליחידות עילית וניתנת האפשרות לבחור לפני הגיוס לצבא). במהלך חופש פסח נערך סמינר שכבתי נוסף , סמינר "מצפן" בו מוכרז לאיזו קומונה בארץ מיועד ללכת כל גרעין. תהליך היב' הוא שלב הכרחי לפני הכניסה לשנת השירות ,מכיוון ובשנה זו מתגבש הגרעין לפני הכניסה לחיים העצמאיים בקומונה .

2. שנת שירות: חלק משמעותי במסלול, חלק התורם להדרכה בתנועה, לגיבוש הקבוצות (גרעיני הנח"ל), להתגבשות זהות היחיד ולהשפעה משימתית חברתית.

3. צבא: השירות הצבאי של בוגר תנועה במסלול נעל"ה הוא בגרעין נח"ל, חלק מהשירות הוא פרק משימה (תקופת זמן שבה הגרעין חיי ביחד ועוסק בעבודות חינוכיות במסגרת השירות הצבאי).

4. אחרי השירות הצבאי הגרעין מגבש דעה לגבי המשך הגרעין בחיים הבוגרים. במהלך המסלול התנועה תומכת ומלווה את הגרעינים בעזרת מדריכי הגרעינים, במסגרת סמינרים תנועתיים, מפגשים חברתיים, מפגשי לימוד וכו'

[עריכה] טיולים

חניכים בטיול

מראשית ימיה, המחנות העולים היא תנועה מטיילת כשמלווה אותה הססמא: "במפעלים חוגיסט נמדד" (מפעלים במשמעות טיולים וסמינרים). כבר ב-1934 היו חניכי התנועה הראשונים שהקיפו את ים המלח ברגל. הטיולים היו ועודם סמל לאהבת הארץ, לחיבור עמה ולהגשמת ערכי התנועה כגון עזרה הדדית, ושיתוף. בטיולים לומדים החניכים להכיר את עצמם ואת קבוצתם. עד שנות ה-90 היו חניכי התנועה מטיילים עם כל הציוד על הגב, במעין מבחן הישרדות וכח רצון, שיצר גיבוש וחוויה קבוצתית. כיום טיולי אתגר אלו כמעט ואינם קיימים.