המגזר השלישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה מועמד לאיחוד לתוך הערך מוסד ללא כוונת רווח ערך זה דן בנושא של הערך מוסד ללא כוונת רווח וככל הנראה מוסיף עליו מידע. מסיבה זו, ייתכן שיש לאחד את שני הערכים. (דיון) |
המגזר השלישי הוא מגזר הפעילות במשק הכולל את הארגונים הפועלים ללא כוונת רווח ואינם חלק ממוסדות המדינה והשלטון המקומי. השם "המגזר השלישי" נועד להבדיל ארגונים אלו מהמגזר העסקי, הפועל למטרות רווח, ומהמגזר הציבורי, המורכב ממוסדות המדינה והרשויות המקומיות.
המגזר השלישי הטרוגני מטבעו, ומורכב מארגונים בעלי מטרות שונות ואף סותרות. הארגונים במגזר השלישי נבדלים באופיים ועשויים להיות ארגוני צדקה, ארגונים קהילתיים, ארגוני צרכנים, אגודות מקצועיות, ארגוני עובדים, ארגונים חברתיים, מוסדות להשכלה ועוד. עם זאת, מאפיין בולט של ארגוני המגזר השלישי הוא מעורבותם של מתנדבים בפעילותם והתבססות חלק ניכר מתקציבם על תרומות, ולעתים על תמיכה ממשלתית.
שירותיהם של ארגונים במגזר השלישי ניתנים לעתים ללא תשלום או בתשלום סמלי, כחלק ממירתו של הארגון לסייע למקבלי שירותים אלה, ולעתים הם ניתנים בתשלום, אם כי עדיין ללא כוונת רווח, אלא לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במתן השירות.
בחלק מפעילותם משלימים ארגוני המגזר השלישי את פעילותם של משרדי הממשלה (ולעתים מתחרים בהם). במגזר הבריאות בישראל, למשל, פועלים בתי חולים ממשלתיים לצד בתי חולים שהם חלק מהמגזר השלישי (הפועלים במסגרת קופות החולים או כמוסדות עצמאיים). במיוחד בולט חלקם של ארגוני המגזר השלישי בתחום הרווחה, בנושאים שבהם הפעילות הממשלתית מספקת רק רמה מזערית של שירותים, וארגוני המגזר השלישי פועלים להרחבתם, מבחינת טיב השירות ומבחינת היקף האוכלוסייה הנהנית ממנו.
[עריכה] המגזר השלישי בישראל
בישראל, מרבית ארגוני המגזר השלישי מאוגדים כעמותות רשומות, אולם רבים הארגונים שאינם רשומים או שהם בעלי מעמד חוקי אחר, כגון אגודות עות'מאניות, אגודות שיתופיות, חברה בע"מ, שדולות, מוסדות דת, ארגונים בינלאומיים וכו'. בטרם הקמת המדינה, המגזר השלישי שיחק תפקיד מרכזי בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, התרבות, המחקר ועוד, ושימש גם בסיס להקמת המדינה שבדרך. מאז שנות השמונים של המאה ה-20, התרחב המגזר השלישי בישראל ולארגונים אלו תפקידים רבים יותר ויותר, ולעתים הם מהווים תחליף למגזר הציבורי. בשנת 1996 היו רשומות 23,000 עמותות, וסך כל ההוצאות של המגזר השלישי ב-1991, נאמד בכ-17 מיליארד שקלים, כמעט 12% מהתוצר המקומי הגולמי.
[עריכה] מיסוי
ארגונים במגזר השלישי רשומים כמלכ"רים לצורך חוק מס ערך מוסף, ובהתאם לכך אינם גובים מס ערך מוסף על שירותים שהם מספקים בתשלום, וחייבים בתשלום מס שכר על המשכורת שהם משלמים לעובדיהם.
בפקודת מס הכנסה נחשבים רבים מארגוני המגזר השלישי ל"מוסד ציבורי", כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה, שהוא מוסד הפועל למטרה ציבורית - "מטרה שענינה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על-ידי שר האוצר כמטרה ציבורית". הכנסה של מוסד ציבורי, במידה שלא הושגה מעסק, פטורה ממס הכנסה. תרומות למוסד ציבורי, שאושר לעניין זה, מעניקות לתורם זיכוי ממס הכנסה.
