הורקניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הורקניה (קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד) היא מבצר עתיק במדבר יהודה.

הורקניה זוהתה בראש כיפה מבודדת כ-200 מטר מעל לבקעת הורקניה (אל-בוקיעה) בשוליה המערביים. האתר לא נחפר עדיין והמידע על השרידים שבמקום מתבסס על סקרים ומדידות.

המבצר הוקם, כנראה, על ידי אלכסנדר ינאי, למרות שייתכן כי נבנה כבר על ידי יוחנן הורקנוס, אביו של ינאי, ונקרא על שמו.

אזכורו הראשון הוא מסוף שלטונה של שלומציון, אישתו של אלכסנדר ינאי (76-67) לפנה"ס (קדמוניות היהודים, י"ג, ט"ז, ג'). יוסף בן מתתיהו מספר כי הורקניה יחד עם מכוור ואלכסנדריון היו שלושת המבצרים עליהם לא וויתרה המלכה כשהעבירה את שאר המבצרים לידי הפרושים, מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה".

בפעם הבאה מוזכרת הורקניה כאשר אלכסנדר השני ברח מאולוס גביניוס ו"בצר את מעזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, והורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". באותו הפרק מסופר כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".

מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים הוא ההיסטוריון הרומי סטרבו המציין כי "הוא (פומפיוס) ציוה להרוס את החומות כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קיני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שנים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל" (סטראבו, גאוגרפיה, 40,2,16).

כבכל מבצרי המדבר, הייתה במקום מערכת מים מרשימה שהובילה מי שטפונות מנחלים סמוכים אל בריכות אגירה גדולות למרגלות המבצר, על גבי תעלת מים, בחלקה פתוחה. בנוסף, קיימת מערכת של בורות מים גדולים בתוך המבצר. לרגלי המבצר לצד בריכת האגירה בוסתן ששימש לגידולים שונים לצרכי יושבי המבצר.

בתקופה הביזנטית הוקם על שרידי המבצר מנזר שיתופי (קוינוביון) על ידי הנזיר סבאס. את שרידי המנזר ניתן לראות עד היום.

בחלק הדרום-מערבי של המבצר מצויה מערה ובה נמצאו ציורי קיר של קדושים נוצרים מראשית התקופה הביזנטית. ציורי הקיר תיארו את הקדושים עם שמותיהם, חלקם היו לא ידועים עד גילויים. הציורים הושחתו ואינם קיימים עוד.

מצפון לאתר, בנחל סככה, ישנן שתי מנהרות בנות עשרות מטרים כל אחת. המנהרות נסקרו על ידי ג'ון אלגרו בשנות השישים, והתחתונה מביניהן אף נחפרה בשנת 2000 על ידי א. גוטפלד. החופר מתארך את בניית המנהרה לתקופת בית שני, ומעלה מספר הצעות לשימושה של המנהרה: קבר למתנגדי הורדוס ואולי אף לבנו אנטיפטרוס, מערכת מים, מחילת מסתור, ואולי אף מקום מחבואם של אחד מאוצרות מגילת הנחושת, המזכירה את נחל סככה כאחד ממקומות הטמנת האוצרות. הצעה אחרת מנסה לקשור את המקום עם פולחן השמש והכוכבים, בדומה למנהרה דומה לאל הפרסי מיתראס שבטורקיה. המנהרה התחתונה נאטמה על מנת שלא תיפגע.

[עריכה] לקריאה נוספת

• א' שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, חלק ב', עמ' 448-447, משנת 1992.
• א' גוטפלד, חידת מנהרת מדרגות למרגלות הורקניה שבמדבר יהודה, בתוך קדמוניות 125, תשס"ג.
• בן ציון לוריא , " גלילות במולדת" , עמודים 21 - 38 הוצאת קריית ספר , משנת 1947.