דנמרק-נורבגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דנמרק-נורבגיה (דנית ונורבגית: Danmark-Norge) הוא שמה ההיסטוריוגרפי של ישות פוליטית, איחוד, שכללה את שטחיהן של ממלכות דנמרק ונורבגיה, כולל ארצות החסות איסלנד, גרינלנד ואיי פארו. לאחר התפרקותו של איחוד קאלמאר ב-1524, נכנסו שתי הממלכות לאוניה פרסונלית ב-1536, שנמשכה עד ל-1814.

[עריכה] מקור השם

השם דנמרק - נורבגיה הוא שם שמתאר את שתי הממלכות לאחר מיזוגן לממלכה אחת ב־1536. לעתים קרובות משתמשים בשם "ממלכת דנמרק" הכולל את נורבגיה בתקופה שבין השנים 1536 עד 1814 ואת "החלק המלכותי" של אולדנבורגז (לא כולל את הדוכסויות שלזוויג והולשטיין).

[עריכה] היסטוריה

לאחר פרישתה הרישמית של שבדיה מאיחוד קאלמאר ב-1521, נערכו בדנמרק ובנורבגיה מלחמות אזרחים ורפורמציות פרוטסטנטיות. לאחר שהרוחות נרגעו, הפרלמנט הדני נחלש מאוד, ולבסוף פורק ב-1660 כשדנמרק-נורבגיה הפכה למונרכיה אבסולוטית. השינויים אושרו בהסכם Lex Regia שנחתם ב-14 בנובמבר 1665, וגרם לכל הכוח לזרום לידיו של המלך. הפרלמנט הנורבגי נאסף בפעם האחרונה ב-1537. נורבגיה שמרה על חוקים עצמאיים ועל מספר מוסדות, והיו לה מטבע וצבא נפרדים מאלו של דנמרק.

במהלך המלחמות הנפולאוניות ומלחמת גונבואט, דנמרק-נורבגיה הובסה בידי שבדיה, ונאלצה למסור לידיה את שטחה היבשתי של נורבגיה בהסכם קיל, אך מושבותיה של נורבגיה נותרו בידי דנמרק.

[עריכה] גאוגרפיה

הממלכה הייתה מדינה טרנס - יבשתית מכיוון שהשתרעה על צפון אמריקה (גרינלנד), על אירופה (דנמרק) ועל חצי האי הסקנדינבי (נורבגיה, איי פארו ואיסלנד). שטחה של הממלכה היה גדול והיא הייתה בין הממלכות הגדולות ביותר בעולם באותה תקופה עם שטח של כ-2.7 מיליון קמ"ר.