די גאלדענע קייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

די גאלדענע קייט, (בעברית: "שלשלת הזהב"), כתב עת ביידיש, שיצא שנים רבות לאור בישראל. כתב העת יצא לאור על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

מקור שמו של כתב העת הוא מחזה בשם זה, שכתב י. ל. פרץ.

כותרת המשנה של כתב העת ביידיש היתה: "פערטל-יארשריפט פאר ליטעראטור און געזעלשאפטלעכע פראבלעמען", כלומר רבעון לשאלות הספרות והחברה. יוסף שפרינצק, מזכיר ההסתדרות באותה העת, היה מן היוזמים מצד ההסתדרות. אברהם סוצקבר הצליח לשכנע את ראשי מפא"י בחשיבות הקמת הרבעון. וכך, חרף אי-הסובלנות הבוטה ששררה אז בארץ כלפי לשון היידיש, כולל שרידים ממלחמת הלשונות, הוקם הרבעון הייחודי הזה.

"די גאלדענע קייט" היה במשך שנים רבות הרבעון הייצוגי של תרבות היידיש בישראל ובעולם, לאחר השואה ומלחמת העולם השנייה. הרבעון יצא לאור בתל אביב, בעריכתו של המשורר אברהם סוצקבר (סוצקעווער). אברהם סוצקבר היה בין מייסדי הרבעון, יחד עם אברהם לוינסון, בשנת 1949, וערכו עד שנת 1998. הרבעון שימש במשך שנים ארוכות האכסניה המרכזית וכמעט היחידה של שרידי תרבות היידיש וסופריה. וסביבו נתרכזו מיטב יוצרי היידיש במשך קרוב לחמישים שנה. בסך הכל יצאו לאור 141 גליונות, שכל אחד מהם הקיף למעלה מ-200 עמודים.

כתב העת התייחד, בין השאר, גם בכך, שהביא לראשונה תרגומים ליידיש של שירה וסיפורת עברית מהספרות העברית החדשה.

ליד מערכת כתב העת, הייתה במשך שנים רבות גם הוצאת ספרים קטנה לספרי יידיש. בבית הספרים הלאומי נמצאים ורשומים כל כרכי "די גאלדענע קייט", משנת 1949 ועד שנת 1995.