דיעבד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיעבד (בארמית: קיצור של 'דאי עבד' - 'שאם עשה'; דהיינו לאחר מעשה) הוא מונח הלכתי, המתאר מצב שאינו רצוי, כלומר אינו לכתחילה, אך משכבר נעשה הוא מתקבל.
השימוש במונח ההלכתי הזה מצוי מאוד בהלכה, ומשתמשים בו במקרים רבים. למשל:
- כאשר יש דרישה לקיום מצווה בצורה מסוימת, אבל אין זו דרישה מוחלטת, המעכבת גם לאחר מעשה.
- למשל: בספר תורה נדרש שיריעה תהיה בת בין שלוש לשמונה עמודות כתובות. ואולם דרישה זו אינה אלא לכתחילה, ואם מישהו כבר הכניס לספר יריעה קטנה יותר, בדיעבד הספר כשר. דברים דומים יש לגבי דינים מסוימים של חציצה בטבילה, ובתחומים רבים אחרים.
- במצבים של מחלוקת בפוסקים כיצד לנהוג במקרה מסוים, ויש נטייה להקל, אומרים לעתים, שלכתחילה יש להחמיר, אך בדיעבד אפשר להקל.
- למשל: ישנה מחלוקת אם אות שנמחקה בספר תורה, אבל עדיין ניכר רישומה, פוסלת את הספר או לא. ולהלכה: לכתחילה פסול, אבל אם כבר הוציאו ספר וקראו בו, ואז נתגלתה הבעיה, אין צורך להוציא ספר אחר.
- יש תקנות חכמים, שמראש נקבעו כדין שאינו מעכב בדיעבד.
נוסף על כך, הגמרא קובעת ש"כל שעת הדחק - כדיעבד דמי" כלומר, במצב שבו קשה (=דחוק), טכנית, לפעול לפי הקו הרצוי בהלכה, ניתן מראש ללכת על הקו ה"דיעבדי" הלכה זאת קיימת בגמרא, ובעקבות זאת בפוסקים, במקומות רבים. כך למשל לגבי קביעת ההלכה בהלכות צבא שבו יש הסתמכות מרובה על "דיעבד".
