דוקהה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דֻקְּהַה היא מונח מרכזי בבודהיזם, וניתן לתרגם אותה למספר מונחים כמו צער, סבל, אי שביעות רצון, כאב, אי נוחות, חרדה, אומללות ותסכול. דוקהה היא האמת הראשונה מתוך ארבע האמיתות האצילות, שהן הבסיס לתפישת העולם הבודהיסטי.
זו האמת בדבר קיומו של הסבל: החיים בעולם אינם משביעי רצון, לא הרמוניים וכוללים סבל, הסבל הוא אוניברסלי ונגרם על ידי התשוקה (טנהא).
בודהה עצמו דיבר על שלושה סוגי דוקהה:
- דוקהה-דוקהה, (כאב של כאב) הוא הסבל המובן מאליו הנובע מ:
- ויפארינאמה-דוקהה (כאב של שינוי) הוא סבל הנגרם כתוצאה משינוי:
- צפיות שנכזבו
- חוסר היכולת להמשיך רגעי אושר
- סאנקהרה-דוקהה (כאב של תצורה) הינו צורה עדינה של סבל או חוסר הרמוניה הטבוע בטבעם של דברים מותנים:
- אחד מחמשת המצרפים (סקנדהות)
- הגורמים המרכיבים את החשיבה האנושית
האדם, כבר בזמן קדום, הבין שהשהות של אדם בעולם היא זמנית (ומסתיימת במוות) וגם במהלך החיים אסור לצפות לכך שהאדם יהיה תמיד מסופק ושבע רצון.
הסיבות לכך יכולות להיות מחלה או בעיות בריאות, מוות במשפחה, בצורת, שיטפון, מלחמה, אי-סדר אזרחי, אהבה נכזבת, דיכאון, אי סיפוק מקצועי, בעיות ביחסים עם בני משפחה או אנשים אחרים, חוסר יכולת לספק צרכים ורצונות , ההבנה שהחיים לא עומדים בציפיות שהיו לאדם, ואפילו ההבנה שתענוג לא יכול להמשך לנצח.
הסבל או אי שביעות הרצון הזו היא הדוקהה.
לדוקהה יכולים להיות גורמים פנימיים כמו תאווה, חמדנות, תשוקה, קינאה, שנאה. דוקהה במובן חוסר ההרמוניה יכול להיגרם גם על ידי שמיעת דברים שאינם נעימים או שיש לאדם התנגדות פנימית או ערכית לשמוע אותם. (למשל דברי כפירה ששומע אדם מאמין).
על פי הבודהיזם, אדם המגיע לנירוואנה מגיע למצב נפשי בו השנאה או החמדנות כבר אינם שליטים על רוחו.
