דונלד רמספלד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דונלד הנרי רמספלד (באנגלית: Donald Henry Rumsfeld; נולד ב- 9 ביולי 1932 באוונסטון, אילינוי) הוא איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי רפובליקני. שימש כמזכיר ההגנה ה-13 תחת הנשיא ג'ראלד פורד בין השנים 1977-1975 וכמזכיר ההגנה ה-21 תחת הנשיא ג'ורג' ו. בוש בין השנים 2006-2001. היה מזכיר ההגנה הצעיר ביותר (בגיל 43) והמבוגר ביותר (בגיל 74). כמו כן הוא האדם היחיד שהחזיק במשרה בשתי קדנציות לא רצופות והשני מבחינת משך הזמן ששימש בתפקיד, לאחר רוברט מקנמארה. ראמספלד שימש במגוון תפקידים תחת הנשיא ריצ'רד ניקסון, תחת הנשיא ג'ראלד פורד כראש הסגל של הבית הלבן, כיהן ארבע קדנציות בבית הנבחרים האמריקאי ושימש כשגריר ארצות הברית לנאטו. היה טייס בצי האמריקני בין השנים 1957-1954. ב-1977 הוענק לה תואר הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית, מדליית החירות הנשיאותית. בעיני רבים, רמספלד הוא מזכיר ההגנה השנוי ביותר במחלוקת בהיסטוריה של ארצות הברית.
[עריכה] התנגדותו לשחרור ג'ונתן פולארד
רמספלד הוא מתנגד תקיף לשחרורו או חנינתו של המרגל ג'ונתן פולארד. בשנת 1998, כתגובה לדיווחים בתקשורת על כך שהנשיא קלינטון שוקל לתת חנינה לפולארד, ראמספלד שיגר מכתב לנשיא וביקש ממנו שלא להעניק את החנינה. במכתב נטען ששחרורו של פולארד עומד בניגוד לאינטרסים של ארצות הברית והוא חתום על ידי שבעה מזכירי הגנה לשעבר כולל לרמספלד עצמו. בסופו של דבר, קלינטון החליט שלא להעניק חנינה לפולארד.
[עריכה] התפטרותו
בשנת 2006 הוטחה ברמספלד ביקורת קשה עקב המצב הקשה במלחמה בעיראק. רמספלד נחשב, מבין ראשי הממשל, מהתומכים העיקריים ביציאה למלחמה. עיקר הטענות היו על התמקדות במלחמה ללא חשיבה מספקת על המצב שיבוא בעקבותיה. ביקורת הייתה גם בנושאים צבאיים ובמרכזה מכתב של שמונה גנרלים ואדמירלים לשעבר שקראו לרמספלד להתפטר. הנשיא בוש הביע בו תמיכה. גם בתקופה שלפני הבחירות לבית הנבחרים האמריקני בשנת 2006, טען הנשיא בוש במספר הזדמנויות שרמספלד יישאר בתפקיד מזכיר ההגנה כל עוד הוא משמש כנשיא. אולם לאחר הבחירות בהן איבדו הרפובליקנים את השליטה בבית לטובת הדמוקרטים לאחר 12 שנים, בוש הודיע שרמספלד יתפטר מתפקידו כמזכיר ההגנה. רפובליקנים רבים ראו את ההודעה על ההתפטרות כמאוחרת מדי, שכן היו סבורים שהיו זוכים בקולות רבים יותר לו המצביעים ידעו על ההתפטרות.
בוש מינה לתפקיד מזכיר ההגנה את ד"ר רוברט גייטס. במסיבת עיתונאים בה הודיע הנשיא על התפטרותו של ראמספלד ומינויו של גייטס, הוא טען שאמריקה והעולם בטוחים יותר בשל שירותו ומנהיגותו של דונלד רמספלד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: דונלד רמספלד |
דיווח חדשותי בוויקיחדשות: דונלד רמספלד |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דונלד רמספלד |
- רן פורת, הדחת רמספלד – מ"ניציות" אידאולוגית לפרגמטיזם של בייקר, באתר "אומדיה"
מזכירי ההגנה (משנת 1947): פורסטאל | ג'ונסון | מרשל | לאבט | וילסון | מקאלרוי | תומאס גייטס | מקנמארה | קליפורד | לאירד | ריצ'ארדסון | שלזינגר | רמספלד | בראון | ויינברגר | קרלוצ'י | צ'ייני | אספין | פרי | כהן | רמספלד | רוברט גייטס מזכירים לענייני מלחמה (1789 - 1947): הנרי נוקס | פיקרינג | מקהנרי | דקסטר | דירבורן | יוסטיס | ארמסטרונג | מונרו | קרופורד | קלהון | ברבור | פורטר | איטון | קאס | פוינסט | בל | ספנסר | פורטר | וילקינס | מרסי | קרופורד | קונרד | ג'פרסון דייוויס | שופילד | רולינס | בלקנאפ | אלפונזו טאפט | קמרון | מקרארי | ראמזי | לינקולן | אנדיקוט | פרוקטור | אלקינס | לאמונט | אלגר | רוט | ויליאם הווארד טאפט | רייט | דיקינסון | סטימסון | גאריסון | בייקר | ויקס | דוויט דייוויס | גוד | הארלי | דרן | וודרינג | סטימסון | פטרסון | רויאל |
|