ג'יימס ביטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מידע אישי | ||
|---|---|---|
| שם מלא | ג'יימס סקוט ביטי | |
| תאריך לידה | 27 בפברואר 1978 | |
| מקום לידה | לנצ'סטר, אנגליה | |
| גובה | 1.85 מ' | |
| כינוי | ביטס | |
| תפקיד | חלוץ | |
| מידע על המועדון | ||
| מועדון נוכחי | אברטון | |
| מועדוני נוער | ||
| בלקבורן רוברס | ||
| מועדונים מקצועיים* | ||
| 1996-1998 1998-2004 2004-2007 2007- |
בלקבורן רוברס סאות'האמפטון אברטון שפילד יונייטד |
1 (0) 161 (68) 23 (7) 24 (13) |
|
נבחרת לאומית** |
||
| 2003- | אנגליה | 5 (0) |
|
* מידע על מספר ההופעות (השערים) במועדון |
||
ג'יימס סקוט ביטי (נולד ב-27 בפברואר 1978 בלנקסטר) הוא שחקן כדורגל אנגלי.
ביטי הצטרף לבלקבורן רוברס בגיל 15 וכיכב בקבוצות הנערים והנוער של הרוברס. עוד לפני שהפך למקצוען בגיל 17 התבלט ביכולתו לכבוש שערים ובמשחקו הפיזי והחזק. לאחר שהטביע חותמו במספר טורנירים בינ"ל במדי הקבוצה הצעירה ככובש מצטיין, ערך את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג בעונת 96-7 מול ארסנל. ביטי כמעט ולא זכה לראות את המגרש במדי בלקבורן ואחרי שבע הופעות במדי הקבוצה, עבר בעונת 98-99 לסאות'האמפטון, בעסקה של מיליון פאונד שכללה את העברתו של קווין דייויס לרוברס. ביטי הצטרף לחבורתו של לה טיסייה – שאז עוד שיחקה באצטדיון ה'דל', לעונה של מלחמה עיקשת כנגד הירידה לליגה הראשונה. ביטי סייע לקדושים במאבקם ותרם חמישה שערים מצידו, בנוסף לשבעה בישולים ואכן הקבוצה נשארה בפרמייר ליג, בעונה שזכורה כ"הבריחה הגדולה" – the great escape. ביטי הוכרז שחקן העונה של הסיינטס, וכיקיר האוהדים, אשר נזקקו נואשות לכוכב חדש שיתפוס את מקומו של המלך הבלתי מעורער לה טיסייה, או – לה קינג בכינויו השגור בפי המקומיים.
על רקע הצלחתו בקבוצה, ערך ביטי את הופעת הבכורה בנבחרת אנגליה מתחת לגיל 21, בה שיחק חמישה משחקים. העונה שלאחריה, עונת 99-00, הייתה קשה עבורו. הוא החמיץ את תחילתה עקב פציעה במפשעה והתקשה לחזור לכושר משחק. כאשר סוף סוף הגיע זמנו, נפצע שוב, הפעם בקרסול במשחק מול ארסנל וחזר לספסל.
בעונת 2000-01, ביטי דעך. בתחילת העונה הנהלת הקבוצה רצתה למכור אותו לקריסטל פאלאס מהליגה הראשונה, אך ביטי סירב. עם עוד שנתיים נוספות שנותרו לו עד תום חוזהו בסאותהמפטון, נאבק ביטי על מקומו בהרכב. ההזדמנות שלו לא איחרה לבוא. במשחק המחזור השישי מול ניוקאסל יונייטד, עת הסיינטס גירדו את תחתית הליגה ללא אף ניצחון, ביטי עלה בהרכב והסיינטס ניצחו והתרחקו מהתחתית. בהמשך העונה ביסס ביטי את מקומו, כשהוא כובש 10 שערים ב-10 משחקים רצופים, 12 שערים סך הכול ומוביל את רשימת המבקיעים בקבוצה. בעונה זו סאותהמפטון סיימה במקום העשירי, מבלי להיאבק על ירידה לשם שינוי. במועדון הבטיחו את השארתו של הכוכב החדש-ישן עם חוזה עד 2005.
את עונת 2001-02 פתח ביטי טוב, היה יציב לאורך העונה ואף היה אמור להופיע לראשונה בסגל נבחרת אנגליה, אך הוא נפצע במשחק מול היונייטד, אחרי שכבש את שער הפתיחה במשחק, והושבת לשלושה חודשים. גם ההשבתה הזו לא מנעה ממנו לסיים את העונה עם 12 שערים ב-24 משחקים.
עונת 2002-03 הייתה המוצלחת ביותר בתולדות סאות'המפטון בפרמייר ליג. הקבוצה סיימה במקום השמיני ואף הגיעה לגמר הגביע האנגלי, בו הפסידה לארסנל. ביטי מצידו היה הכתובת של הקדושים. הוא כבש 20 שערים ב-21 משחקים, שמר על עצמו הרחק מפציעות וסיים את העונה עם 23 שערים, שלישי בטבלת המבקיעים באנגליה אחרי רוד ואן ניסטלרוי ותיירי הנרי. בחתך אירופאי, ביטי סיים במקום השביעי בתחרות על נעל הזהב, אשר הגיעה לרוי מקאיי. את המקום השביעי חלק ביטי עם רונאלדו וניהאט. ההצלחה המסחררת כמעט והשכיחה מהציבור את העובדה שביטי פתח את העונה בהרשעה על נהיגה בשיכרות – כמו כל סמל אנגלי טוב וראוי. הסיינטס אף האריכו את חוזהו עד לשנת 2006.
מובן שהזימון לנבחרת הגיע שוב. משחק הבכורה שלו היה משחק הידידות המאכזב מול אוסטרליה, בו ביטי פתח בהרכב. הוא הספיק להופיע שוב במדים הלאומיים גם כמחליף מול סרביה ומונטנגרו ומול קרואטיה, ופתח במשחק הרשמי מול ליכטנשטיין במוקדמות אליפות אירופה.
אחת הדמויות המשפיעות ביותר על ביטי כנער וכשחקן מתפתח היה אלן שירר, שפרח באמצע שנות התשעים במדי בלקבורן, לפני שעבר למדי המקפאייז. כאשר ביטי כבש בצרורות במדי הקבוצה הצעירה של הרוברס, שירר עשה אותו דבר בפרמייר ליג. עבור ביטי, ההתעניינות של שירר בהתקדמותו שלו, והטיפים שנתן לו במפגשים הקצרים ביניהם, סייעו לו מאוד בעיצוב העצמי שלו כחלוץ. שירר היה כל מה שביטי רוצה להיות, וכשהיה פונה אל הילד במהלך אימון ושואל אותו באם כבש במשחק האחרון ואיך שיחק, הפך בעיני ביטס לדמות לחיקוי.
בתחילת עונת 2004-05 עבר ביטי לקבוצת הכדורגל אברטון מהעיר ליברפול. העברתו תמורת 6 מיליון פאונד היא ההעברה הגדולה ביותר שהמועדון שילם אי פעם על שחקן, ששברה את השיא שהמועדון שילם על ניק בארמבי ב-1996.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- זהו ערך שמבוסס על כתבה שמקורה בספורטאנטר – מגזין כדורגל עולמי וכדורגל ישראלי. תוכלו להיכנס גם לכתבה המקורית.
