ארסנל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בקבוצת כדורגל אנגלית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ארסנל (פירושונים).
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כינוי | התותחנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1886 (כ"דיאל סקוואר") | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| אצטדיון | אצטדיון האמירויות, לונדון (60,432) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| בעלי הקבוצה | {{{בעלים}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא | {{{נשיא}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| יו"ר |  פיטר היל-ווד |
||||||||||||||||||||||||||||||||
| מנכ"ל | {{{מנכ"ל}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאמן |  ארסן ונגר |
||||||||||||||||||||||||||||||||
| ליגה | פרמייר ליג | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תארים | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר אליפויות | 13 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר גביעים | 10 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תארים אחרים | {{{תואר אחר}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תלבושת | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
ארסנל (ידועה גם בשם התותחנים) היא אחת מקבוצות הכדורגל האנגליות הוותיקות והידועות ביותר, הן בכדורגל האנגלי בפרט ובאירופה בכלל. המועדון ממוקם בשכונת הולוואי שבצפון לונדון, בקרבת יריבתה המושבעת, טוטנהאם הוטספר, כאשר משחקים בין השניים מכונים "הדרבי של צפון לונדון". ארסנל היא מהקבוצות המעוטרות ביותר באנגליה וישה לה 13 אליפויות ו-10 גביעים כאשר מקדימות אותה רק ליברפול ומנצ'סטר יונייטד.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] הקמה
ארסנל הוקמה על ידי קבוצת פועלי תחמושת ב-1886 בצפון לונדון. הקבוצה החלה לשחק תחילה בשם דיאל סקוור על שם סדנת העבודה במפעל שממנה יצא הרעיון של הקמת קבוצת כדורגל. הפועלים הצליחו לגייס כספים לקניית כדור ושיכנעו שניים מחברי הקבוצה העתידית לבקש ממועדונם הקודם, נוטינגהאם פורסט, מספר תלבושות. נוטינגהאם פורסט הסכימו, ודיאל סקוור יצאה לדרך.
המשחק הראשון של "דיאל סקוור", שנערך ב-21 בדצמבר 1886, הסתיים בניצחון 6-0 על "איסטרן וונדררס". הניצחון הזה גרם לפועלים קשיי היום להבין שהם אכן יכולים לנהל קבוצת כדורגל. "דיאל סקוור" התמקמה במגרש "פלמסטד קומון" ועד מהרה שינתה את שמה ל"רויאל ארסנל", עקב העובדה שאנשים מסדנאות אחרות במפעל הצטרפו למועדון.
עקב העובדה ש"רויאל ארסנל" לא הייתה שייכת לליגת הכדורגל היא אירגנה תשעה משחקי ידידות, רובם מאזור לונדון, והשיגה מאזן לא רע של 6 ניצחונות, תוצאת תיקו אחת ו-2 הפסדים.
אחרי שנה "רויאל ארסנל" נאלצו לעזוב את מגרשם, שהופקע לטובת הצבא הבריטי, ועברו לשחק ב"פלמסטד מארשס". גם במגרש זה התגלו בעיות ותוך מספר חודשים הם עברו למגרש חדש, "מאנור גראונד".
עונת 1889/1890 הייתה עונת תפנית עבור המועדון שזכה בתואר הראשון שלו, גביע "קנט סניור" ותוך חודש זכתה בגביע השני, "גביע הצדקה הלונדוני".
[עריכה] מעבר לכדורגל מקצועי
ב-1891 הפכה "רויאל ארסנל" לקבוצה מקצוענית ותוך שנתיים התקבלה לליגת הכדורגל האנגלית כשבתווך "רויאל ארסנל" משנה את שמה שוב, הפעם ל"וולוויץ' ארסנל".
ב-2 בספטמבר 1893 שיחקה "וולוויץ' ארסנל" את משחקה הראשון בליגה האנגלית השנייה נגד עוד קבוצה חדשה, ניוקאסל יונייטד. המשחק עצמו הסתיים בתיקו 2-2.
ב-1897 מינתה ארסנל את מנג'ר הכדורגל המקצועני הראשון שלה, תומאס מיטש'ל. למרות שמיטש'ל פרש תוך שנתיים, מינויו היה אחד הסימנים הבולטים לגדילתו והתפתחותו של המועדון בסצנת המועדונים האנגלית.
ב-1904 עלתה ארסנל לראשונה לליגה הראשונה, והפכה למועדון הדרומי ביותר ששיחק בליגה הראשונה. אך השנים לא היטיבו עם המועדון שפשט רגל ב-1910.
יו"ר פולהאם דאז, הנרי נוריס, הציל את המועדון מפירוק אך זה לא הועיל וארסנל ירדה ליגה ב-1913 מהמקום אחרון אחרי תוצאות נוראיות.
עקב הירידה התלולה בממוצע הקהל החליט נוריס לבנות אצטדיון חדש בהייבורי איסלינגטון מה שפתח בעצם את היריבות עם טוטנהאם הוטספר, שהייתה באותו אזור לונדוני. לשם מזל, נוריס גם שינה את שם המועדון ל"ארסנל".
ב-6 בספטמבר 1913, שיחקה ארסנל את משחקה הראשון בהייבורי ובשמה החדש אשר הסתיים בניצחון 2-1. אחרי עונת הסתגלות טובה, החלה מלחמת העולם הראשונה ששיבשה את מהלך הכדורגל במועדון בפרט ובאנגליה בכלל.
שנתיים לאחר סוף המלחמה, החליטו בהתאחדות הכדורגל האנגלית להגדיל את הליגה העליונה ל-22 קבוצות לקראת חידוש המשחקים.
בצעד מפתיע החליטו בהתאחדות להעלות את ארסנל ליגה (סיימה חמישית בליגה השנייה בעונה שלפני המלחמה) מאשר להשאיר את טוטנהאם בה (סיימו אחרונים בליגה הראשונה). ראשי טוטנהאם מחו אך זה לא עזר, ומחנות האוהדים החלו לאגור זעם אחד נגד השני.
[עריכה] משנות ה-20 עד מלחמת העולם השנייה
ב-1925, אחרי ירידת ליגה קשה במיוחד עבור ארסנל התמנה הרברט צ'פמן לתפקיד מנג'ר הקבוצה והחל את אחת התקופות הטובות ביותר של ארסנל בהיסטוריה כשתוך 9 שנים הוא מניח את היסודות ומוביל את ארסנל ל-2 אליפויות (בשנים 1931,1933), גביע (אנגלי) אחד (1930) וגמר גביע אחד (1927).
ההיבט הטראגי בסיפורו של צ'פמן הוא מותו בתחילת 1934. בסיום אותה עונה ארסנל אף חגגה אליפות שנייה ברציפות.
בתווך היו גם שינויים מנהליים כשהנרי נוריס (שבינתיים הפך להיות סר) התפטר מראשות המועדון עקב אי-סדרים פיננסיים ובמקומו מונה סר סמואל היל ווד ליו"ר.
לאחר תקופת צ'אפמן ומחליפו הזמני ג'ו שואו, מונה למאמן ג'ורג' אליסון והמשיך את התנופה של ה"תותחנים" (כינויה של ארסנל). אליסון הוביל את ארסנל לזכייה שלישית רצופה באליפות (1935) והוסיף עוד אליפות ב-1938 לארון התארים.
בסה"כ ארסנל זכתה ב-5 אליפויות בשמונה עונות ורק מלחמת העולם השנייה עצרה את תנופת המועדון.
השחקנים הבולטים בתקופת התארים של שנות השלושים היו אלקס ג'יימס, טד דארק, קליף באסטין, דייוויד ג'אק, אדי האפגוד וג'ורג' מייל שביחד הרכיבו את אחת הקבוצות הגדולות ביותר בהיסטוריה האנגלית אשר לולא מלחמת העולם יכלה לזכות בעוד מספר תארים.
[עריכה] אחרי המלחמה
טום וויטיקר לקח את מושכות הניהול של ארסנל לאחר המלחמה והוביל אותה לעוד מספר תארים. ב-1948 זכתה ארסנל בעוד אליפות (7 נקודות הפרש ממנצ'סטר יונייטד), ב-1950 המועדון חגג זכייה בגביע ה FA (בתרגום חופשי "גביע ההתאחדות לכדורגל" אך מוכר בארץ בשם "הגביע האנגלי") ושנה לאחר מכן ארסנל זכתה בעוד אליפות, הפעם דרמטית במיוחד כשרק יחס השערים העניק לארסנל את האליפות.
תקופת יובש כבדה שרתה על ארסנל בין השנים 1951-1970 (למעט שני הפסדים בגמר גביע הליגה ב-1968 ו-1969), אך ב-1970 התותחנים זכו לראשונה בגביע אירופאי, "גביע ערי הירידים" (גביע אופ"א כיום), אחרי ניצחון בסיכום שני משחקי הגמר על אנדרלכט הבלגית (4-3 בסיכום).
שנה לאחר מכן, ארסנל זכתה בדאבל כשהיא חוגגת את האליפות במגרשה של טוטנהאם ואת הגביע האנגלי עם ניצחון על ליברפול בגמר (2-1).
על שלושת התארים האלו היה אחראי המאמן ברטי מי, שנחשב עד היום לאחד מהמאמנים הטובים ביותר של ארסנל.
[עריכה] שנות האלפיים
ארסנל הוכיחה מתחילת המליניום החדש שהיא קבוצת פאר והספיקה כבר בעונת 2003/2004 להשיג שיא מרשים כאשר הוכתרה כאלופת אנגליה מבלי לספוג הפסד אחד בלבד. בשנת 2005/2006 איבדה ארסנל את הקפטן שלה בשמונה השנים האחרונות, פטריק ויירה שעבר בזמנו ליובנטוס, מה שהביא למינויו של תיירי הנרי לתפקיד קפטן הקבוצה. רגע לפני פתיחת עונת 2007/2008, הועבר תיירי הנרי לברצלונה. הנרי נחשב לחלוץ הטוב ביותר באנגליה, ורבים ראו העברה זו כהפסד אדיר לארסנל. ב-23 בספטמבר 2007 שברה ארסנל את שיא המועדון, כאשר הביסה את סלביה פראג 7-0 במסגרת ליגת האלופות, ובכך הבקיעה את כמות השערים הגדולה ביותר של המועדון במפעל אירופי. עוד בעונה זו, ארסנל הובילה במשך רוב העונה את טבלת הפרמייר ליג ואף הגיעה לרבע גמר ליגת האלופות, אך הפסידה בו לליברפול. את היתרון בליגה איבדה למנצ'סטר יונייטד.
[עריכה] סגל
|
|
[עריכה] כדורגלנים מפורסמים בעבר
|
|
[עריכה] מאמני עבר מפורסמים
- הרברט צ'אפמן
- ברטי מי
- ג'ורג' גרהאם
- ארסן ונגר
[עריכה] קישורים חיצוניים
 |
ראו גם פורטל לונדון. |
הפרמייר ליג, עונת 2008/09|
אברטון | אסטון וילה | ארסנל | בולטון וונדררס | בלקבורן רוברס | האל סיטי | ווסט ברומיץ' אלביון | ויגאן את'לטיק | וסטהאם יונייטד | טוטנהאם הוטספר | ליברפול | מידלסברו | מנצ'סטר יונייטד | מנצ'סטר סיטי | ניוקאסל יונייטד | סנדרלנד | פולהאם | פורטסמות' | צ'לסי | סטוק סיטי |
| ליגת האלופות - עונת 2007/08 | |||||||
| בית א' | בית ב' | בית ג' | בית ד' | בית ה' | בית ו' | בית ז' | בית ח' |
| ליברפול |
צ'לסי |
 ריאל מדריד |
 מילאן |
ברצלונה |
מנצ'סטר יונייטד |
אינטר מילאנו |
ארסנל |
 פורטו |
ולנסיה |
 ורדר ברמן |
בנפיקה |
אולימפיק ליון |
רומא |
 פ.ס.וו. איינדהובן |
סביליה |
| מארסיי |
שאלקה 04 |
לאציו |
 סלטיק |
שטוטגרט |
ספורטינג ליסבון |
 צסק"א מוסקבה |
 סטיאווה בוקרשט |
 בשיקטש |
 רוזנבורג בלקלאב |
 אולימפיאקוס |
 שחטאר דונצק |
גלאזגו ריינג'רס |
דינמו קייב |
פנרבחצ'ה |
 סלביה פראג |
