גריגורי זינובייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גריגורי יבסייביץ' זינובייב (23 בספטמבר 1883 - 25 באוגוסט 1936) (Григо́рий Евсе́евич Зино́вьев), ממייסדיה וממנהיגיה של המפלגה הבולשוויקית הרוסית.

זינובייב הצטרף למפלגה הסוציאל דמוקרטית הרוסית בשנת 1901. למד כימיה ומשפטים בברן, שם נפגש עם לנין ומאז היה למקורבו. בשנים 1904-1908 פעל ברוסיה בארגון המפלגה ובהפצת חומר תעמולתי וכן השתתף בארגון המרד בקרונשטט. בשנת 1908 נאסר ולאחר ששוחרר יצא את רוסיה והשתתף בפעילות ההנהגה הגולה של הפלג הבולשוויקי.

במרץ 1917, עם פרוץ המהפכה הדמוקרטית ברוסיה, חזר לסנקט פטרבורג ועמד בראש סניף המפלגה בעיר. לאחר מהפכת אוקטובר נתמנה לנשיא הקומינטרן. לאחר מות לנין (1924) נמנה זינובייב עם השלישיה המובילה של ההנהגה, יחד עם סטלין וקמנייב. ואולם, במהלך השתלטות סטלין על ההנהגה הורחק זינובייב מעמדות עוצמה, סולק מהמפלגה ובשנת 1935 נאסר באשמת "פעולות קונטרה רבולוציונריות", הואשם ברצח סרגיי קירוב ובפשעים דומים, ולאחר משפט מבוים הוצא להורג (1936).

גריגורי זינובייב היה יהודי, ושמו המקורי היה הירש-צבי רדומיסלסקי. אחותו, דינה ורלינסקי, עלתה ארצה. גיסה של דינה ורלינסקי, שלמה ורלינסקי, שהתייתם מהוריו בגיל שש, גדל אצל זינובייב, ועלה ארצה זמן לא רב קודם להוצאתו להורג של זינובייב.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גריגורי זינובייב