גמלי שלמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 גמל שלמה בעל צבעי הסוואה |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| תת-מחלקה: | תיקאים |
| סדרה: | גמלי שלמה |
| שם מדעי | |
 Mantodea |
|
גמלי שלמה (Mantodea), סדרה של חרקים בעלי גלגול חסר בתת מחלקת תיקאים בעלי גוף ארוך וצר. ראשם בעל שתי עיניים גדולות, מחושים ארוכים ובעל יכולת תנועה טובה. רגליהם הקדמיות גדולות ומשמשות לאחיזת הטרף ותפיסתו.
שמם בא להם על שום חזם הקדמי הארוך וראשם הקטן, העשוי לנוע לצדדים, המשווים להם דמות של גמל. גמל שלמה קרוב למשפחת החרגוליים.
הנקבה גדולה הרבה יותר מהזכר, ולעתים כאשר הם מתרבים, אוכלת הנקבה את הזכר ומתחילה בראשו. במפתיע, לאחר שנכרת ראשו של הזכר זרימת תאי הזרע שלו למעשה גדלה.
לחרק זה יש פרצוף מוזר, השונה מפרצופם של שאר החרקים. על ראשו הקטן מתנוסס זוג מחושים חוטיים ארוכים. לחזהו הקדמי מחוברות שתי רגלי טרף ארוכות, הזקופות כלפי מעלה. כדי להבין את דרך פעולתן של רגליים אלו נתאר לעצמנו אולר, שלאורך ידיתו עוברות שתי שורות שיניים, ולהבו מסתיים בקוץ חד. הידית במקרה הזה היא קולית הרגל, בעוד שהלהב הוא השוק. חרק הקרב אל גמל-השלמה נלכד במהירות הבזק בין הקוליות והשוק ונמחץ בין שיני הקולית. לאחר מכן הוא נאכל אט-אט. בתום הסעודה הזאת נותרות לפליטה כנפיו של החרק הנטרף. הטרף העיקרי של גמל השלמה הם חגבים וזבובים.
עונת ההזדווגות של גמל שלמה הירוק מתחילה באביב. במקרים רבים טורפת הנקבה את הזכר בעת ההזדווגות. מחקרים הוכיחו, שדבר זה אינו מפסיק את פעולת ההזדווגות, כיוון שהעצבים המפקחים על פעולה זו מצויים אצל הזכר בקצה האחורי של בטנו, והנקבה מתחילה תמיד לטרוף אותו מראשו. יתרה מכך, מוחו של הזכר מעכב את פעולת שיחרור הזרע. הסרת הראש מביאה גם להסרת העיכוב ובכך מגדילה את הסיכוי להפריה מוצלחת.
הנקבה המופרית מפרישה מפתח המין שלה ריר דביק, על ענף או עצם קשיח אחר, מקציפה אותו ומטילה לתוכו כ-200 ביצים. הקצף הרירי נקרש ומגן על הביצים. לאחר כחודש בוקעות מהביצים נימפות בהירות, הדומות לבוגרים, אלא שאין להן כנפיים. החזקות שבהן עשויות לטרוף את היותר חלשות. גלגולן נמשך מהאביב עד הסתיו או מהקיץ עד האביב הבא.
[עריכה] מינים המצויים בישראל (רשימה חלקית)
בישראל המין הנפוץ ביותר הוא גמל שלמה ירוק (Sphodromantis viridis). הוא מצוי על עצים ושיחים ולעתים גם בין עשבים. צבעו הירוק מסייע לו להיעלם מעין רואים וללכוד חרקים, שאינם מבחינים בו בתוך סביבתו. בנוסף על גמל שלמה ירוק מצויים בארץ עוד כ-20 מינים של גמלי שלמה. ובהם:
- גמל שלמה משובץ (Blepharopsis mendica) - כנפיו משובצות ירוק ולבן או חום ולבן. הבוגרים נראים מאפריל עד יולי ברוב חלקי הארץ.
- גמל שלמה ננסי - הנפוץ בצפון הארץ.
- גמל שלמה ענק - צבעו חום או אפור, נפוץ בערבה ובהרי יהודה, בין אוגוסט לנובמבר.
- גמל שלמה מתפלל (Mantis religiosa) - ירוק או חום. נפוץ במרכז הארץ ובצפונה, בין אוגוסט לנובמבר.
- גמל-שלמה מקלי (סוסת השד) Empusa fasciata
- גמל שלמה חיוור
- גמל-שלמה חד-עין
- גמל-שלמה קשתי (איריס)
במדבר מצויים כמה מינים חסרי כנפיים של גמל שלמה, הרודפים אחרי טרפם על הקרקע, וצבעם כצבע הקרקע שעליה הם חיים:
- גמל שלמה רץ (Rivetna baetica) - נפוץ בקיץ, ברוב חלקי הארץ.
- גמל-שלמה מדברי מצוי (Eremiaphila brunneri) - קצר ורחב, צבעו בהיר. נפוץ באזור ים המלח ומדבר יהודה.
- גמל-שלמה עצבני (Holaptilon pusillulum) - קטן ורוטט, צבעו כהה. נפוץ מתחת לאבנים בקיץ, במרכז ובדרום.
 |
 צללית של גמל שלמה |
 נקבת גמל שלמה ירוק מטילה פקעת ביצים |
 גמל שלמה גדול במיוחד |
