גיל רגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גיל רגב (נולד ב-1951), אלוף בצה"ל, בתפקידו האחרון כיהן כראש אכ"א.

בן מושב חרב לאת הסמוך לחדרה.

גיל רגב עשה את לימודיו האקדמאים באוניברסיטת אובורן אלבמה במסגרת האקדמיה הצבאית A.W.C. של חיל האוויר האמריקני. רגב הוא גם בוגר הקורס לניהול מתקדם A.M.P של אוניברסיטת הרווארד.

[עריכה] שירות צבאי

גיל רגב התגייס לצה"ל ביולי 1969. עם גיוסו התנדב לקורס טיס מספר 64, אותו סיים בשנת 1971 כטייס קרב.

באוקטובר 1973 השתתף במלחמת יום הכיפורים כטייס F-4 פנטום בטייסת 201 ("טייסת האחת"). במהלך המלחמה בצע עשרות גיחות תקיפה בכל החזיתות והפיל שני מטוסי אויב.

בשנת 1976 השתחרר מהשרות הסדיר ועבד כחקלאי בגידול פרחים וירקות ליצוא.

בשנת 1983 חזר לשרות קבע בחיל האוויר ושימש במגוון תפקידים לרבות: מפקד טייסת מטוסי קרב, מפקד בסיס נבטים, מפקד היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ), וראש להק כוח אדם (רלכ"א). בהמשך שימש גם כסגן ראש אגף כוח אדם (אכ"א) ובתפקידו האחרון בצה"ל שימש כראש אכ"א.

בדצמבר 1998, בעת ששימש כרלכ"א, חולל רגב סערה כאשר דיבר נגד הניסיון של שילוב נשים בקורס טיס ואמר כי "נשים צריכות ללדת ולבנות משפחה". עוד אמר אז, כי "אם נקבל את כל הבנות נצטרך לומר איזה בנים לא נקבל, ואני עלול לפספס בנים מצוינים".

ב-13 ביולי 2001 מונה לראש אכ"א במקומו של האלוף יהודה שגב, שפרש מצה"ל.

בדצמבר 2003, בעת ששימש כראש אכ"א, הפעיל לחץ על משטרת ישראל מתוך מגמה להביא לסגירת אתר "הקשב", שהוקם על ידי קצין המשטרה רפ"ק סמי איליה, ומפרסם מידע על זכויות החיילים ומאמרי ביקורת על צה"ל, ומשמש כתובת לתלונות של חיילים והורים לחיילים.

רגב הוא מהתומכים הבולטים בהפיכת צה"ל לצבא מקצועי. במהלך כהונתו כראש אכ"א חולל סערה כאשר אמר כי אינו מעוניין בגיוס חיילים מאוכלוסיות חלשות, כיוון ש"יותר משהם תורמים לצבא, אנחנו משקיעים בהם". לדבריו עדיף צבא מקצועי יותר גם על חשבון התפישה כי צה"ל הוא "צבא העם". רגב התנגד בין היתר לפרויקט "נערי רפול" ולתוכנית "עתידים".

ביולי 2004 הוחלף בתפקיד ראש אכ"א באלוף אלעזר שטרן והשתחרר מצה"ל.

[עריכה] לאחר השירות הצבאי

ב-2004 פתחה המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) בחקירה בעקבות תלונה של סא"ל דליה קוטאי, מי שהייתה קצינה באכ"א, והודחה על ידי רגב. הקצינה ייחסה לבכירים באכ"א, ובהם רגב, חשדות חמורים ביותר, שעניינם, בין היתר, העדפות פסולות ומעשי שחיתות בדמות קבלת טובות הנאה מעבר למותר על-פי הדין בצבא. לפי החשדות רגב אישר לקצינים בכירים בצה"ל, בהם האלופים יפתח רון-טל, ראש מז"י, ובני גנץ אלוף פיקוד צפון, סיוע כספי שלא כדין לצורך מימון שכר דירה במקומות שאליהם עברו מתוקף תפקידם וכן לשם הובלת הרהיטים והציוד בין הדירות. בעקבות ממצאי חקירת מצ"ח מצא הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אבי מנדלבליט, כי רגב אכן חרג מסמכותו, אך קבע שמדובר בחריגה ממינהל תקין ולא בעבירה ערכית. הפצ"ר המליץ ב-22 במאי 2005 לרמטכ"ל, רב אלוף משה יעלון, על נזיפה פיקודית לרגב.

במאי 2005 אמר רגב בשיחה עם סימה קדמון כי "על פי שיפוטי המקצועי והידע שברשותי, אף אחד מבין נעדרי צה"ל אינו בחיים". לדבריו, "זו גם ההנחה הרווחת בקרב הגורמים המקצועיים. אלא שאין בידנו שום הוכחה לכך. בחלק מהמקרים יש מסקנות, בחלק הערכות. אך הוכחות אין". היו שמתחו ביקורת על כך שרגב מצא לנכון לומר דברים אלו לאחר שכבר השתחרר, ועל כך שפגע בדבריו במשפחות ובארגונים שפועלים למען החזרת הנעדרים הביתה.

ב-21 באוגוסט 2005 התבטא רגב בראיון לרפי רשף במסגרת התוכנית "נכון להבוקר" המשודרת בגלי-צה"ל ביחס לתוכנית ההתנתקות בזו הלשון: "אלמלא מצלמות הטלוויזיה לא היינו שומעים את קולות הנהי, החיבוק והדמעות, עאלק".

גיל רגב שימש כשופט בעונה השנייה של תוכנית המציאות הישראלית "השגריר" בערוץ 2, לצד דובר צה"ל לשעבר, נחמן שי, והכתבת הפוליטית של ערוץ 2, רינה מצליח. רגב החליף בתפקיד את ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי ששימש בתפקיד זה בעונה הראשונה של הסדרה.