גדליהו אהרן קניג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב גדליהו אהרן קעניג (תרפ"א - כ"ג בתמוז ה'תש"מ; 1921 - 1980), ממנהיגי חסידות ברסלב בארץ ישראל בכלל ^{[דרוש מקור]}, וחסידות ברסלב בצפת בפרט.

נולד בירושלים והצטרף בגיל צעיר לחסידות ברסלב. במלחמת השיחרור עבר מהעיר העתיקה לשכונת קטמון יחד עם רבו, רבי אברהם שטרנהרץ. הרב קעניג נודע בראש ובראשונה בעקבות ספרו "חיי נפש", המהווה למעשה תגובה לחיבורו של רבי חיים מוולוז'ין "נפש החיים" וזאת בעקבות מכתב שקיבל עם שאלות על דרך החסידות בכלל ועל חסידות ברסלב בפרט, שאלות שנשענו ע"פ הנכתב בספר "נפש החיים" לגאון רבי חיים מוולוז'ין^{[דרוש מקור]}.

היה יוזם ומקים קהילת חסידי ברסלב בצפת, ע"פ צוואת רבו, רבי אברהם שטרנהרץ בעקבות כך נסע תכופות לארצות הברית ולמדינות אירופה ^{[דרוש מקור]} לצורך גיוס תרומות לקניית שטח על מנת להקים את קריית ברסלב ואף ניסה ליישב מחלוקות בין חצרות החסידים השונות על בסיס ההנחה שהאחדות מסייעת לקירוב הגאולה.

בנוסף פעל רבות לחיזוק ה"קיבוץ" של ראש השנה במירון[1]. בתקופתו לא ניתן היה לצאת ולהשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב, בעקבות מסך הברזל.

נפטר ביום כ"ג תמוז תש"מ כאשר שהה בחו"ל בעיצומו של מסע לגיוס תרומות להקמת והחייאת היישוב הדתי מוסדות התורה בצפת. נטמן בהר הזיתים.