גאס ואן סנט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאס ואן סאנט (באנגלית: Gus Van Sant; נולד ב- 24 ביולי 1952 בקנטקי). במאי קולנוע אמריקני.
החל את עשייתו הקולנועית כבמאי פרסומות, ובאמצע שנות השמונים החל לביים סרטי קולנוע, כמו גם לשמש כמפיק, תסריטאי, מלחין ואף עורך לסרטיו אלה, שהיו סרטים קצרים בני מספר דקות בלבד. סרטו הראשון באורך מלא היה "Mala Noche" בשנת 1985, שלאחריו בא סרטו הידוע הראשון, "דראגסטור קאוובוי" (1989) שבו מופיע השחקן מאט דילון. סרט זה זיכה את ואן- סנט בפרסים רבים, ביניהם בפסטיבל ברלין ובשלושה פרסים מטעם איגוד המבקרים האמריקני.
פריצתו הגדולה של ואן סנט באה שביים ב- 1991 את "איידהו שלי". הבימוי הרגיש שלו בסרט זה הקנה לו שם בינלאומי ואף הצלחה קופתית. בהמשך ביים את הקומדיה הכושלת, "גם לבוקרות יש רגעים קודרים", בו אומה תורמן שיחקה בתפקיד הראשי ואת הסרט "פיתוי קטלני" שהביא לניקול קידמן את פרס גלובוס הזהב לשחקנית הקומית.
ב- 1997 ביים את סרטו המצליח והידוע מכולם, "סיפורו של וויל האנטינג", שגרף 9 מועמדויות לפרס האוסקר וביניהם לבימוי. אחר כך ביים גרסה מחודשת לסרטו הקלאסי של אלפרד היצ'קוק, "פסיכו", כשהעתיק, למעשה, את הבימוי של היצ'קוק, כאשר רק השחקנים השתנו. הוא גם ביים דרמת ספורט בשם "למצוא את פורסטר", בכיכובו של שון קונרי, הרווייה בקיטש ונראית כחיקוי כושל ל"סיפורו של וויל האנטינג".
מראשית שנות האלפיים התמקד ואן סאנט בבימוי סרטים פרטיקולרים ונסיוניים: "גארי" (2002), סרט סוריאליסטי האובדים במדבר, ו"אלפנט" (2004) זוכה פרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן, כמו גם בפרס הבימוי, המספר על יום שגרתי, לכאורה, של חבורת נערים בבית ספרם. ב- 2005 ביים את בסרט " Last Days ", דרמה מוזיקלית בו מייקל פיט מגלם את קורט קוביין.
ואן סנט, הומוסקסואל גלוי, עוסק בנושא זה בדרך זו או אחרת ברוב סרטיו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גאס ואן סנט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
- אתר הבית של הבמאי
