בסיעתא דשמיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלט פרסום ברומא, הכתוב, מטבע הדברים, באיטלקית, אך בקצהו הימני העליון מופיעה בעברית המילה בס"ד

בסיעתא דשמיא הוא ביטוי בארמית שמשמעותו "בעזרתם של השמים" (במשמעות "בעזרת האל" או "בעזרת השם"). ראשי התיבות של הביטוי - בס"ד, נמצאים בשימוש נרחב בקרב יהודים דתיים ומסורתיים, המציינים אותן בראש דפים כתובים. לעתים גם בתחילת ספרים ניתן למצוא את המונח. ביטויים מקבילים לבס"ד, אם כי נפוצים פחות, הם בע"ה (בעזרת השם), ב"ה (ברוך השם או בעזרת השם) ובעזהי"ת (בעזרת השם יתברך). יהודי תימן נוהגים לכתוב את ראש התיבות לק"י (לישועתך קויתי השם) בראש מכתביהם.

הסיבה לתפוצתו הרבה יותר של הביטוי בס"ד היא העובדה שלא מוזכרת בו האות ה' הרומזת לאל, ולפיכך דף שעליו רשום בס"ד אינו חייב בגניזה לכל הדעות וניתן להשליך אותו לפח. יחד עם זאת מרבית פוסקי ההלכה סוברים שגם כתיבת קיצור הכולל את האות ה', כגון ב"ה או בע"ה אינה מחייבת את גניזת הדף. [1]

כתיבת 'בס"ד' איננה חובה הלכתית אלא מנהג לא מחייב. בספר "תולדות יצחק", מאת ר' יצחק קארו, דודו של מחבר השולחן ערוך רבי יוסף קארו, ניתן טעם למנהג לכתוב ב"ה בראש כל מכתב, ברוח הפסוק "בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחותיך" (משלי ג,ו). לאמור: בכל מעשה אף פעוט או שייך לתחום החולין (=דרכיך), יש לזכור ולהזכיר את שם ה'.

השימוש ב'בס"ד' מצא דרכו אל הוויכוח הפוליטי בין דתיים לחילוניים בישראל. כשנכנס אברהם פורז ממפלגת שינוי למשרד הפנים הורה על הימנעות מכתיבת 'בס"ד' בניירות רשמיים של המשרד, דבר שעורר מורת רוח בין העובדים הדתיים, אך סימל את האופי החילוני שביקש השר לשוות למשרדו. על פי משרד החינוך, אין מניעה שמורה יכתוב בס"ד בראש דפים שהוא מחלק, גם אם הוא מלמד בבית ספר חילוני.

במדד גוגל מקבל המונח בס"ד 109,000 הופעות וב"ה- 70,800 הופעות.