ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
בני ישראל (הודו) – ויקיפדיה

בני ישראל (הודו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קהילת בני ישראל היא קהילה יהודית הנימנת על יהדות הודו שחיה בהודו עד שעלתה ברובה למדינת ישראל.

בית הכנסת של קהילת בני ישראל באחמדאבאד
בית הכנסת של קהילת בני ישראל באחמדאבאד

בטרם העלייה לישראל באמצע המאה העשרים מנתה הקהילה כ-20,000 נפשות, שהתרכזו בעיקר במומביי, כלכותה, דלהי ואחמדאבאד. שפתם של בני ישראל הייתה שפת מרטהי יהודית (להבדיל מקהילת יהדות קוצ'ין, שדיברו בשפת מלאיאלאם).

כיום, על-פי ההערכות, מונה הקהילה כ-60,000 נפשות בישראל, כ-4,000 נפשות באזור מומביי, כמה מאות נפשות ברחבי הודו ועוד כ-2,000 נפשות ברחבי העולם.

תוכן עניינים

[עריכה] על תולדות העדה

מספר מטיילים יהודים בהודו במאה ה-19 נתקלו בקהילה זו. חלקם, כגון רבי דוד דבית-הלל מצפת, ראו בהם שרידי שבט שהתגייר, בעוד שאחרים, כגון בנימין ממולדובה, ראו בהם צאצאים לעשרת השבטים האבודים. אנשי קהילת בני ישראל שמרו על מספר מצוות מפתח ביהדות, כגון שמירת השבת כיום מנוחה, ברית המילה, ושמירת יום הכיפורים. מנהגי שמירת השבת שלהם היו שונים מאלו המקובלים בשאר יהדות העולם כמו כן לא היו בקרבם כהנים או לוויים.

בנוסף לאפשרות שהיו צאצאי עשרת השבטים או שבט הודי שהתגייר, הועלתה גם האפשרות כי בני ישראל הם צאצאי משפחה של כובשי זיתים מהגליל, שנצלו מספינה שנטרפה בקרבת חופי הודו.

[עריכה] באזור קונקאן

משפחות "בני ישראל" גרו במשך דורות רבים ב-200 כפרים שונים באזור קונקאן . אחד הכפרים הידועים בו חיו יהודי "בני ישראל" היה אליבג ((ALIBUG). הכפר היה ידוע ככפר יהודי וגרו בו מאות משפחות. כיום גרות בכפר 5-6 משפחות יהודיות המתחזקות בית כנסת ומעסיקות חזן ושוחט. בבית הכנסת מתקיימות תפילות בשבתות ובימים טובים. אליהו בירנבוים אשר בקר בכפר בסוף שנה 2006 מתאר את "הגאווה היהודית של המשפחות הגרות במקום באשר לעבר המפואר של הכפר" . השוחט, לוי בקלורקר, הוא בעל מפעל למשקאות קלים, אשר למד שחיטה כדי שמשפחתו ובני הקהילה יוכלו להמשיך לאכול בשר כשר. שני בניו חגגו בר מצוה ורוצים לעלות לישראל. בכפר נמצא בית הכנסת של הקהילה אשר נבנה לפני כ-100 שנה.

אחד המנהגים המיוחדים של בני ישראל קשור בחג הפסח: יהודי אליבג נוהגים לטבול בערב פסח את כף היד בדם, להטביע את היד על נייר ולתלות את הנייר מעל משקוף הדלת. מנהג זה הוא זכר ל"פסחתי על הבתים" אשר במצרים, אבל הוא ייחודי ליהודי "בני ישראל".

המסורות של "בני ישראל" בהודו, קשורות קשר הדוק לדמותו של אליהו הנביא. הרקע לכך הוא אגדה ידועה בקרב הקהילה שלאחר שהמשפחות הראשונות הגיעו להודו והתיישבו בה, הגיע אליהו הנביא לבקרם בכפרים שגרו בהם וגם באליבג, לעודדם ולהבטיח להם שבקץ הגלות ישובו לארץ ישראל. בבחנדלה (HANDALA), המקום אליו לפי המסורת הגיע אליהו הנביא מצביעים על סלע גדול ובו קו ארוך השקוע באבן, המצביע על הסימן שהשאירו גלגלי המרכבה של אליהו הנביא; לצד הקו שני חורים גדולים באבן המציינים את פרסאות הסוסים כאשר קפצו כדי לעלות השמימה.

[עריכה] שאלת יהדותם

התעוררו תהיות ביחס למעמדם של "בני ישראל" והאפשרות לשלבם במניין ואף להתחתן עמם. לכן, נשלחה בשנת תר"ג שאלה מבני הקהילה בכלכתא אל הרבנים הגדולים בבגדד לשאול על דעתם בנושא "בני ישראל" וזו לשון השאלה: "זה היום כמה שנים בא למחנינו מן בומבאי איש ואשתו ובניו מהיאודים הידועים במקומותם "בני יסראיל" וזה האיש מיום שידענו עד היום הזה הוא וביתו כולם מתנהגים כמונו כמשפט הרבנים, שומרים כל מצוות ונזהרים מכל מה שאסרו ז"ל ואינם מפילים דבר מדבריהם. גם הולידו בנים בתוכינו ומלנו אותם כבנינו ובגדלם למדו אותם ת"ת עם בנינו והם היום כמונו בלי הפרש כלל... והן עתה גדלו בניהם והיגיעו לפרק הנישואין ומבקשים להנשא בבנות ישראל ונפשינו לשאול הגיעה אם נוכל לתת להם מבנותינו ונקח מבנותם....

רבני בגדאד השיבו לבני הקהילה בכלכתא שהם רשאים לקבלם לקהילה ולהתחתן עמם "אלא אדרבה מצוה רבה לקרבם ולהשתדל עמהם להורות הדרך אשר ילכו בה ומעשה אשר יעשון".

בשנת 1964 התקבלה החלטה של הרבנות הראשית לישראל, להכיר בהם כיהודים לכל דבר. מעניין לציין שקהילת "בני ישראל" התנהלה במשך השנים ולמעשה עד היום ללא רבנים וללא מנהיגות רוחנית מסודרת. המצב כיום בבומבי הוא שרוב רובם של יהודי הקהילה הם מ"בני ישראל" – כחמשת אלפים איש, ורק כ-200 איש נותרו מהבגדאדים. כיום ניתן לומר, ש"בני ישראל" הם אלו שמקבלים לתוכם את היהודים העיראקים.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • Indian Jewish Heritage: Ritual, Art and Life-Cycle. Dr. Shalva Weil (ed) Mumbai: Marg Publications.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -