במות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במות הן שטח המיועד לפולחן. לרוב מדובר במקום מוגבה, הכולל מזבח, מצבה ופסל (תהלים עח,58). התקיימו הבדלים בין הבמות השונות, התלויים ביכולת הכלכלית של הבעלים ובמנהגי הפולחן המסורתיים; ובצד במות קטנות התקיימו אף במות גדולות (מל"א ג,4).
תוכן עניינים |
[עריכה] יחס היהדות
במקרא מוזכרים מספר במות כדבר לגיטימי, בעיקר בתקופה הקודמת להקמת בית ראשון, כגון הבמה בגבעון (מל"א ג,4). דבר זה מתבטא אף בספרות התלמודית, הטוענת שבתקופה זו פעילות פולחנית בבמות הייתה דבר לגיטימי וחיובי בעם ישראל. האזכור המקראי על ריכוז הפולחן (בעיקר בספר דברים, אך גם בספר שמות) מתבטא באיסור הגורף על פעילות פולחנית וקורבנות בבמות; איסור זה הוביל ליצירת מעמד מיוחד לירושלים ולמקדש. במשך תקופת בית ראשון, נעשו ניסיונות ליצור לגיטימיות למקומות פולחן נוספים, בעיקר על ידי מלכי בית ישראל. כך ירבעם בן נבט הקים במות והעמיד בהם כוהנים (מל"א יב,32; יג,34) ואף דאג לבצע פעילות פולחנית בעצמו באותם מזבחות (מל"א יג,1).
[עריכה] מקום הבמות
לפי חלק מההשערות (אנציקלופדיה מקראית, עמ' 145, ערך במה) הבמות הוקמו לרוב מחוץ לערים בגבעות וברמות; זאת תוך ביסוס על העובדה שהשמות גבעה ובמה משמשים לעתים כשמות נרדפים (יחזקאל כ,28). אך מתוך עיון מדויק ברור שחלק מן הבמות היו בעמקים (ירמיה ז,31); כפי שמשכן גלגל היה כנראה ממוקם בעמק (שמ"א י,8). לכן מסתבר שמקום הפולחן לא היה דווקא בהערצה לגבוה ולמתנשא, אלא התקיימו בתקופה הקדומה תפיסות פולחניות של "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ" (תהלים קל,1). כך שמיקום הבמה היה תלוי במסורת השבטית והאזורית, במיקום ההתיישבות ובמצב הביטחוני.
[עריכה] קבורת וגניזת במות
במערב ירושלים מצויות תלוליות אבנים ועפר שנוצרו בידי אדם ללא רבדים, והן מכונות רגמים. בחפירה יסודית שבה הוסרה כל הערמה מאחד הרגמים, הם תוארכו לתקופת מלכי יהודה - המאות השמינית והשביעית לפני הספירה. בתחתית הרוגם גם נתגלה מבנה, וסמוך לו שרידי שריפה. ישנם חוקרים המשערים שהרוגם הוא אתר קבורה וגניזה של במה.
[עריכה] משמעויות המילה במות
הביטוי 'במות' מתאר מקום חניה של עם ישראל במדבר (במדבר כא,19), המזוהה לפי החוקרים עם במות בעל (במדבר כג,14, 28) שביחס למיקומה יש דעות שונות (ראה אנציקלופדיה מקראית בערך במות בעל, עמ 153). למעשה ניתן לציין למקומות נוספים בהם הביטוי 'במה' או 'במות' לא בא כתיאור מקום פולחן (כגון עמוס ד,13), מקרים אלו ייחודיים ולרוב משמעות המילה היא במובן של פולחן. החוקרים נחלקים על מובנה הראשוני של המילה, יש המתבססים על כך שמובנה הנוסף של המילה הוא מקום גבוה, וטוענים שזה היה מובנה הראשוני; בהמשך בעקבות העובדה שהפולחן התקיים לרוב במקום גבוה, קיבלה המילה במות את משמעותה החדשה -מקום פולחני-. אחרים (טור-סיני) מציעים הצעה מקורית, שמובנה הראשוני היה 'גופה' (ללא הראש), בהמשך שימשה המילה כתיאור קבר ובהמשך הפכה לתיאור זבחי מתים (שהיו לפי השערה זו השימוש הראשוני בפולחני הבמות). למעשה בכל אחת מההצעות ישנם כשלים מסוימים, ועד עתה לא הועלתה הצעה לההשתלשלות ריאלית של הביטוי.
[עריכה] ראו גם
| בתי מקדש בהיסטוריה היהודית |
|---|
|
משכנים: משכן משה | משכן גלגל | משכן שילה | משכן נוב | משכן גבעון |
| בית המקדש | מצוות בניין בית המקדש | מבנה בית המקדש |
