בלה גוטמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלה גוטמן (הונגרית: Béla Guttmann; 27 בינואר 1899 - 28 באוגוסט 1981), כדורגלן ומאמן כדורגל יהודי-הונגרי, אחד השחקנים והמאמנים היהודים הטובים בכל הזמנים.
גוטמן שיחק בתפקיד רץ ובלם במדי מ.ט.ק הונגריה, הכח וינה, מספר מועדונים בארצות הברית ונבחרת הונגריה. לאחר פרישתו אימן, בין השאר, את קבוצות הצמרת, מילאן, סאו פאולו, פורטו, בנפיקה ליסבון ופנאתינייקוס.
[עריכה] קריירה ככדורגלן
גוטמן היה משחקניה הבולטים של קבוצת מ.ט.ק הונגריה בתחילת שנות ה-20. במדי הקבוצה שיחק יחד עם יהודי אחר, גיולה מאנדי, שעתיד לשמש כמאמן נבחרת ישראל, וביחד זכו בשתי אליפויות הונגריה בשנים 1920 ו-1921. בשנת 1922 ברח מהאנטישמיות שרווחה בהונגריה לאוסטריה, והצטרף לקבוצה היהודית, הכח וינה. בשנת 1925 זכה עימה באליפות אוסטריה. כמו כן היה אחד ממצטייני הקבוצה בניצחונה 5-0 על וסטהאם יונייטד באנגליה.
שנה לאחר מכן, באפריל 1926, שט עם קבוצתו למסע משחקים בניו יורק, ולאחר המסע החליט להשתקע בארצות הברית. לאחר זמן קצר בקבוצת וונדררס מברוקלין עבר לקבוצת הכדורגל של ניו יורק ג'איינטס, שבה רשם 83 הופעות בשתי עונות שבמהלכן כבש שני שערים. בשנת 1928 עבר לקבוצת "הכח ניו יורק" שהורכבה משחקני הכח וינה לשעבר, וזכה עימה בטורניר גביע ארצות הברית הפתוח.
בשנת 1930 התאחדה הכח ניו יורק עם הכח ברוקלין לקבוצת "הכח אול-סטארס". שנה לאחר מכן עבר גוטמן שנית לניו יורק ג'איינטס, אך לאחר עונה אחת חזר להכח אול-סטארס שם פרש מכדורגל.
לגוטמן רשומות שש הופעות במדי נבחרת הונגריה בין השנים 1921 ל-1924. את שערו היחיד במדיה כבש במשחק הבכורה, בניצחון 3-0 על גרמניה.
[עריכה] קריירה כמאמן
לאחר פרישתו בשנת 1932 חזר גוטמן לאירופה ולפני פרוץ מלחמת העולם השנייה אימן קבוצות מאוסטריה, ביניהן הכח וינה, מהולנד ומהונגריה, שם זכה באליפות. במלחמה הסתתר בשווייץ, ואחריה עבר לאמן ברומניה וזכה באליפות שנייה בהונגריה.
בשנת 1949 עבר לאמן באיטליה, ולאחר ארבע שנים במדינה חתם בקבוצת הפאר מילאן, שבמדיה שיחקו, בין השאר, גונאר גרן, גונאר נורדהאל ונילס לידהולם. גוטמן הוביל את הקבוצה למקום הראשון בסרייה א' אך פוטר במפתיע במהלך העונה בעקבות סכסוך עם ההנהלה.
בשנת 1957 אימן את קישפשט הונבד ההונגרית, שבה שיחק פרנץ פושקש. גוטמן הדריך את הקבוצה במסעה לדרום אמריקה ואחריו נשאר ביבשת ועבר לאמן את סאו פאולו, בה שיחק בין השאר מאורו ראמוס. גוטמן זכה עם הקבוצה באליפות המחוזית בשנת 1957.
בשנת 1958 חתם בפורטו הפורטוגזית וזכה באליפות פורטוגל. בעונה לאחר מכן עבר לאמן את יריבתה הגדולה, בנפיקה ליסבון, הצעיר את הסגל וזכה באליפויות 1960 ו-1961. בנוסף זכתה הקבוצה בגביע אירופה לאלופות בשנת 1961 ובשנת 1962, לאחר ניצחונות על ברצלונה וריאל מדריד במשחקי הגמר. גוטמן הביא לבנפיקה את שחקנה הטוב ביותר, אוסביו.
לאחר הזכייה באליפות אירופה התפטר מבנפיקה בעקבות סכסוך כספי ועבר לאמן באורוגוואי לשנה, בקבוצה פניירול. ב-1963 הצטרף לאפואל ניקוסיה הקפריסאית ושנה לאחר מכן אימן את אוסטריה. בשנת 1965 חזר לבנפיקה לעונה, לאחר מכן עבר לשווייץ ובשנת 1967 הצטרף לפנאתינייקוס היוונית. בשנת 1973 חזר לפורטו לעונה אחת, לפני שפרש מאימון.
