בית סוהר נווה תרצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית סוהר נווה תרצה הוא בית סוהר לנשים, היחיד מסוגו בישראל והוא מופעל על ידי שירות בתי הסוהר. ‏בית הסוהר, ברמת ביטחון מרבית, מיועד לשכן כ-220 אסירות ועצירות ישראליות ותושבות ‏השטחים. כיום כשליש מאוכלוסיית בית הסוהר הן אסירות ביטחוניות.

בית הסוהר נמצא ברמלה ומפקדת בית הסוהר (נכון ל-2008) היא סג"ד רונית מצליח.

[עריכה] היסטוריה

לנוכח גודלה הפיזי הקטן של מדינת ישראל וקיומן של דתות המעודדות הפרדה בין המינים, הוקם בית הסוהר נווה תרצה - כלא נשים נפרד מבתי הסוהר לגברים.

עד 1948 שימש בית הסוהר בשכם כמקום מאסר לנשים, יהודיות וערביות כאחד. בית סוהר זה נסגר לאחר הקמת מדינת ישראל וב-1949, כאשר גדל מספר האסירים, הוכנס לשימוש בית הסוהר ביפו שבו נפתח אגף לנשים. ב-1953 נסגר בית הסוהר ביפו, ואגף הנשים עבר לבית הסוהר ברמלה שנפתח בינתיים. האגף נוהל על ידי צוות של סוהרות וקצינה אחראית, שהיו כפופות למנהל כלא רמלה.

בשנת 1959 התקבלה החלטה להקים בית סוהר חדש ומודרני לנשים ליד אבן יהודה, אך לבסוף התקבל מבנה המשטרה בבית ליד כבית סוהר לנשים. בית הסוהר, ששכן במבנה גדול ומרווח, זכה לעצמאות ניהולית ובראשו עמדה מנהלת (עובדת סוציאלית בהכשרתה). ב-1968 הועברו כל הנשים לכלא מעשיהו למשך שנה, אשר במהלכה הכשירו את השטח שבו שוכן כיום בית סוהר "נווה תרצה" (בשמו הקודם: "תשובה").

[עריכה] ספרייה

בכלא יש ספרייה קטנה המכילה כ-2,670 ספרים (נכון ל-2007). מרבית האוסף מורכב מספרות יפה (ספרות עברית, ספרות מתורגמת, שירה, מחזות וכו'), רובו הגדול בעברית וחלקו ברוסית, ערבית, אנגלית ומעט צרפתית. הספרייה מופעלת על ידי שתי אסירות מתנדבות ומאפשרת השאלה של הספרים^[1].