ביל אוונס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם ג'ון אוונס (Bill Evans) (18 באוגוסט 1929 - 15 בספטמבר 1980), המוכר כביל אוונס, מלחין ופסנתרן ג'אז אמריקאי.
ויליאם ג'ון אוונס נולד בפליינפילד, ניו ג'רזי ב-18 באוגוסט 1929. כשהיה בן שש החל בלימודי הפסנתר ומאוחר יותר למד לנגן גם בכינור ובחליל צד. המפגש הראשון שלו עם עולם הג'אז היה בגיל 12, עת החליף את אחיו בתזמורת ריקודים בעיר מגוריו. אוונס המשיך בגיל מאוחר יותר ללימודי מוזיקה בקולג' והחל להופיע בהרכבים מקומיים שונים. בשנת 1951 גויס לצבא ארצות הברית, שם ניגן על חליל צד בתזמורת. לאחר שחרורו מהצבא בשנת 1954 החל אוונס לנגן בניו יורק עם מוזיקאים, ביניהם הקלרניתן טוני סקוט. אוונס החל לקנות לעצמו שם אצל מוזיקאים בכירים, ביניהם ארט פארמר, לי קוניץ וג'ורג' פארמר, איתם הקליט את הקלטותיו הראשונות. בסוף שנת 1965 הקליט אוונס את תקליטו הראשון כמנהיג, "new jazz conceptions" יחד עם הבסיסט טדי קוטיק והמתופף פול מואשיין, איתו הרבה לעבוד גם בהמשך הקריירה המוזיקלית שלו.
התקליט סימן באותה תקופה כי אוונס הושפע עמוקות מבאד פאוול ויחד עם זאת ממוזיקה קלאסית, עם מהלכי אקורדים והירמוני אקורדים חדשניים, שהיוו את אבן היסוד של הג'אז המודרני. בשנים שלאחר מכן פיתח אוונס את סגנונו תוך כדי ליווי טובי המוזיקאים של התקופה, ביניהם סהיב שיהב וצ'ארלס מינגוס.
מאוחר יותר התפנה אוונס להקליט את תקליטו השני "everybody digs bill evans" ביחד עם הבסיסט סם ג'ונס והמתופף פילי ג'ו ג'ונס. כחודש לאחר תקליט זה חזר אוונס לאולפן ההקלטות, שוב עם פילי ג'ו ג'ונס והפעם עם הבסיסט פול צ'יימברס. לאחר הקלטת אלבום זה פנו השלישייה להקלטת אלבום טריו, אולם בסיום ההקלטות החליטו שהשלישייה אינה מעניינת מספיק והחומר נגנז עד שנת 1975, אז יצא תחת השם "on green dolphin street".
בשנת 1959 קם הטריו הראשון של ביל אוונס, ואולי החשוב מכולם, ביחד עם הבסיסט סקוט לאפארו והמתופף פול מואשיין. השלישייה נחשבת עד היום לאחת הטובות בכל הזמנים, למרות זמן קיומה הקצר. לשלישייה לא היה עוד סולן ומלווים, אלא כל ההרכב אלתר ביחד. ההרכב תיפקד כיחידה אחד המציגה שיר מסוים, ולא כמנהיג המנגן ומלווים המלווים אותו באופן סטטי וקבוע. תקליטה הראשון של השלישייה, "Portrait in jazz" הפך לקלאסיקה.
מאוחר יותר, בשנת 1961, ניגן הטריו במועדון המפורסם הוויליג' וונגארד, שם הוקלטו עוד שני אלבומים קלאסיים בהופעה חייה, "sunday at the Village vanguard" ו "walts for debby". תקליטים אלה מציגים את הטריו בשיאו. אירוע טרגי קטע את פעילותו של הטריו, כאשר הבסיסט סקוט לאפארו נהרג בתאונת דרכים. בעקבות אירוע זה הפסיק אוונס את פעילותו עד שנת 1962. לאחר מכן נבחר צ'אק יזראלס, בסיסט צעיר, להיות מחליפו של סקוט לאפארו, וביחד עם פול מוטשיין נוצר טריו חדש שהקליט יחדיו שלושה אלבומים.
בשנת 68 התיישב מתופף קבוע בטריו, מרטי מורל, ויחד עם גומז היו לטריו השני המפורסם של אוונס. יחדיו הקליט הטריו אלבומים מספר, ביניהם התקליט "since we met" , ששוב הוקלט בהופעה חיה במועדון הוויליג' וונגארד. בשנת 1975 החליף את המתופף מרטי מורל המתופף אליוט זיגמונד, ויחד הקליט הטריו את האלבום "You must belive on spring" .
ביל אוונס השאיר חותמו על עולם הג'אז ונחשב לאחד הפסנתרנים החשובים אי פעם. מהלכיו ההרמונים והולכת הקולות שלו היוו את אבן היסוד לפסנתרנים מודרניים כמו הרבי הנקוק וקית' ג'ארט, ופתחו עולם חדש בג'אז.
ביל אוונס נפטר בניו יורק ב-15 בספטמבר 1980.
