אקורד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אקורד (Chord) או בשמו העברי תצליל הוא צירוף של שלושה תוים או יותר המנוגנים יחד. מספר אקורדים ברצף, היוצרים מתח והרפיה נקראים הרמוניה.
תוכן עניינים |
[עריכה] אקורדים משולשים
אקורדים משולשים במצבם היסודי (ידועים גם בסימונם 
) מורכבים מטרצה ומקווינטה שמופיעות מעל הבס. קיימים ארבעה סוגים של אקורדים משולשים:
- האקורד המז'ורי, מורכב מקווינטה זכה (מושלמת) ומטרצה גדולה. האקורד הוא בעל אופי "שמח" ונחשב יציב במיוחד, מאחר שהקווינטה והטרצה מופיעות בסדרת הצלילים העיליים של צליל השורש.
- האקורד המינורי, מורכב מקווינטה זכה ומטרצה קטנה. האקורד נחשב "עצוב" ביחס לאקורד המז'ורי.
- האקורד המוקטן, מורכב מטרצה קטנה ומקווינטה מוקטנת (מרווח הידוע גם בשם טריטון). במערכת הדיאטונית, האקורד נוצר בדרגה השביעית (VII) במז'ור ובדרגה השניה (II) במינור.
- האקורד המוגדל, מורכב מטרצה גדולה ומקווינטה מוגדלת (מרווח אנהרמוני לסקסטה קטנה). האקורד אינו נוצר באופן טבעי במערכת הדיאטונית, אולם עלול להווצר על הדרגה השלישית במינור, כאשר משתמשים בטון מוביל (מינור הרמוני).
האקורדים המז'ור והמינור קרויים על שם הטרצה שבאקורד – בלועזית מז'ור הוא גדול ומינור הוא קטן. האקורדים המוקטן והמוגדל קרויים על שם הקווינטה שבאקורד.
[עריכה] היפוכים של אקורדים
בצליל הבס של האקורד יכול להופיע גם צליל אחר מצליל השורש (הוא הצליל היסודי ממנו בנינו את האקורדים המשולשים הבסיסיים). במידה וצליל הטרצה של האקורד מופיע בבס, מכונה האקורד סקסטאקורד (או היפוך ראשון) ומסומן 
, מאחר שהמרווחים המופיעים מעל הבס הם טרצה וסקסטה. כאשר מדובר באקורד מז'ור או מינור, נהוג לחשוב על הסקסטאקורד כבעל אופי קליל וזורם יותר מאשר האקורד במצבו היסודי. סקסטאקורד מוקטן יציב יותר מהאקורד המוקטן במצבו היסודי, מאחר שכך אין יחסי טריטון עם הבס.
ניתן לבנות את האקורד גם על צליל הקווינטה, ואז מתקבל קוורטסקסאקורד (מכונה גם היפוך שני), והוא מסומן 
. גם במקרה זה האקורד נקרא כך משום שאלה המרווחים שמופיעים מעל הבס. לפי כללי ההרמוניה והולכת הקולות הבסיסיים, מדובר באקורד דיסוננטי המחייב פתרון (מאחר שקוורטה, כאשר היא מופיעה מעל הבס, נחשבת דיסוננס).
[עריכה] ספטאקורדים
ספטאקורדים (מלשון ספטימה) הם אקורדים המכילים לא רק טרצה וקווינטה, אלא גם ספטימה. בניגוד לאמונה הרווחת, אקורדים לא מורכבים מ"מגדלים של טרצות", והספטימה לא נוצרה כקומה נוספת ל"מגדל". הספטימה של האקורד הופיעה לראשונה כתוצאה של הולכת קולות כצליל זר לאקורד – צליל עובר או צליל שוהה. כך למשל צליל הספטימה בדומיננט ספטאקורד (ספטאקורד הבנוי על הדרגה החמישית) הופיעה כצליל עובר בין מדרגה 5 למדרגה 3 של הסולם.
שמם של הספטאקורדים נגזר מהאקורד המשולש עליו הם מבוססים, ומשם הספטימה. כך למשל הדומיננט ספטאקורד הוא אקורד מז'ור עם ספטימה קטנה ייקרא לעתים אקורד "מז'ור-קטן", או למשל אקורד מינור עם ספטימה קטנה ייקרא "מינור-קטן".
גם בספטאקורדים צליל הבס לא חייב להיות צליל השורש, וניתן ליצור היפוכים של האקורד. ההיפוך הראשון מכונה קווינט-סקסטאקורד ( 
), ההיפוך השני מכונה טרצ-קוורטאקורד ( 
), וההיפוך השלישי מכונה סקונדאקורד ( 
). גם במקרה זה שמות ההיפוכים נובעים מהמרווחים המופיעים מעל הבס.
[עריכה] סימוני האקורדים בג'אז ובמוזיקה הקלה
שיטה זו נהוגה בעיקר במוזיקה פופולרית, ונוחה במיוחד לנגינת ליווי בגיטרה ופסנתר.
האקורדים נרשמים לפי אותיות האלפבית הלטיני. משמעותן כדלקמן:
- A - לה
- B - סי
- C - דו
- D - רה
- E - מי
- F - פה
- G -סול
בנוסף לשמו הבסיסי של האקורד, קיימים סימנים נוספים בשיטת סימוני האקורדים שנותנים לנו להגדיר את תצורת האקורד בצורה מדויקת ומורכבת יותר, סימנים אלו תמיד יופיעו לפי סדר מסוים בכתיבת האקורד, כשהאות שמסמלת את תו האקורד תהיה תמיד הראשונה בסדר זה.
להלן רשימת הסימנים הנוספים בשיטת סימוני האקורדים, לפי הסדר בהם יופיעו.
1. תו האקורד הבסיסי, לפי סימונו באלפא-בית הלטיני.
2. היתקו של האקורד:
3. במידה והאקורד מינורי, מוקטן או מוגדל, כעת יצויין פרט זה על ידי:
- סימון m (קיצור ל־minor) לאקורד מינורי.
- סימון dim (קיצור ל־diminished) לאקורד מוקטן.
- סימון Aug (קיצור ל־Augmented) לאקורד מוגדל.
אם מופיע האקורד ללא ציונים מסוג אלו, ותופיע רק האות המסמלת את תו הבסיס של האקורד – האקורד הוא מז'ורי.
4. כאן תופיע כל הוספת צליל נוסף לאקורד בצורה מספרית, כשהמספר מתייחס למרווח מצליל הבס שנוסף לאקורד. לדוגמה:
- סימון 6 מציין כי יש להוסיף לאקורד סקסטה, כך למשל אקורד A6 יכיל את הצלילים לה-דו דיאז-מי-פה דיאז. כדאי לציין כי בעולם ההרמוניה הקלאסית יתייחסו לאקורד זה כאל היפוך קווינט-סקסט של אקורד פה דיאז מינור קטן.
- סימון שבע הוא יוצא דופן בשיטה זו, מכיוון שכשהוא מופיע באקורד הוא מורה לנו לנגן דווקא את הדרגה השביעית-במול של אותו סולם, בעוד שאם נראה את אותו סימון בתוספת האותיות Maj (משמע-Maj7) אז נדע שמתכוונים לדרגה השביעית הטהורה.
ישנן אינספור וואריאציות שניתן לתת לאקורד, אך בכולן חוקי הרישום זהים- תחילה מופיעה האות המייצגת את התו הבסיסי באקורד, אחריו יופיע ההיתק (דיאז או במול), שלישי יופיע "מינו" של האקורד (מינור יסומן באות m, מז'ור יסומן בהיעדרה של אות זו). לאחר מכן יופיעו באותיות ומספרים מאפיניו האחרים של האקורד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אקורד |
 ספר לימוד בוויקיספר: מילון אקורדים בפסנתר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אקורדים |
- אינדקס אקורדים לגיטרה - צורת הביטוי המעשי של האקורדים השונים בגיטרה
- אקורדי גיטרה בסיסיים - שיעור וידאו מעשי
