ביוביו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נהר הביוביו
נהר הביוביו
אורך	380 קילומטר
גובה מוצא הנהר	1,160 מטר
ספיקה ממוצעת	899 מטר מעוקב לשנייה
אגן הניקוז	24,264 קילומטר רבוע
מוצא	אגם גאלטה
שפך	האוקיינוס השקט
מדינות באגן הניקוז	צ'ילה

נהר הבִּ‏יוֹבִּ‏יוֹ (בספרדית: Biobío; בתצורות מוקדמות יותר נכתב גם כ- Bío-Bío וכ- Bío Bío) הוא הנהר השני בגודלו בצ'ילה. מקורו באגמי האיקלמה (Icalma) וה-גליטואה (Galletué) שבהרי האנדים והוא זורם לאורך כ- 380 קילומטרים עד למפרץ אראוקו (Arauco) ונשפך לאוקיינוס השקט.

נהר הביוביו היה קו הגבול המסורתי בין השטח שהיה בהשפעת ממלכת צ'ילה (היחידה המנהלתית באזור תחת שלטון האימפריה הספרדית) מצפון ובני המפוצ'ה מדרום. השטח שמדרום לנהר לא הייתה חלק מהמדינה הצ'יליאנית עד לשנות ה-80 של המאה ה-19, עם השלמת המערכות לכיבוש ארוקאניה.

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 התפרסם הנהר כאחד מאתרי המים לבנים הטובים ביותר לספורט הראפטינג, במסלול אשר נמשך שבעה ימים. אנדסה (Endesa), חברת החשמל הצ'יליאנית באותם הימים, הקימה את סכר פנגה (Pangue), על אף מחאות נמרצות מטעם שוחרי איכות הסביבה, אשר הביא לאבדן מסלול השיט המפורסם, כמו גם למיקום מחדש של בני הפאונצ'ה (Pehuenche), שהתגוררו באזור מאות בשנים.