ביד'ת א-שעב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ביד'ת א-שעב ‏‏^[1] הוא אחד האתרים החשובים שנמצאו בסקר הר מנשה. הוא זוהה בתור אתר פולחני מתקופת הברזל הקדומה (המאה ה-13 לפנה"ס), אולי קשור לכניסת בני ישראל לארץ כנען בימי יהושע בן נון. הוא נמצא דרומית-מערבית למושב ארגמן. שטח האתר הוא 12 דונם המוקף בקירות אבן. המתחם בנוי בצורת "סנדל" אשר מסביבו "מסלול" - שכונה בשם דרך התהלוכות ‏‏^[2] ובמרכזו מבנה עגול - במה. אדם זרטל מניח כי זה אחד ממבני ה"גילגל" - הגלגלים מתקופת ההתנחלות של בני ישראל בארץ. המיקום הוא מול מעבר הירדן גשר אדם - מקום בו עברו שבטי ישראל את נהר הירדן בעת כניסתם לארץ כנען. האתר התגלה בשנת 1999 על ידי זרטל בסקר הר מנשה. האתר נחפר על ידי דרור בן יוסף מאוניברסיטת חיפה בשנים 2002 - 2003. ההחלטה על ביצוע החפירה התקבלה בעקבות המסקנה כי באתר יש ממצאים "שאין להם מקבילות - בינתיים - בארץ ישראל והלבאנט כולו ‏‏^[3]. בדיון, המובא בסקר, בממצאי הצור הקדומים שנחשפו באתר השתתפו הארכאולוגים: חיים וינטר, גיא בר-עוז ונועה רסן-גרסטל, האחרונים התרכזו בבדיקת ממצא העצמות. בסיכום של האתר נאמר: "המקום תוכנן מראש ונבנה בתבנית בעלת משמעות, הנסתרת עדיין מידיעתנו. תכנון זה מתבטא בצורה המיוחדת ובהרכב האזורים הפנימיים". למיקום האתר בתחתית המדרון נודעת משמעות רבה, נראה כי המדרון שימש להתכנסות הקהל ולישיבה "וראוי לפרשו כפרוטו-תיאטרון". אתרים דומים, דהיינו מתחמים בצורת "סנדל", נמצאו בסקר זה גם בעמק ליד היישוב משואה ‏‏^[4] באורך של 105 מטר ורוחב של 45 מטר וכן בליד מושב יפית‏‏^[5] באורך 80 מטר ורוחב ממוצע של 45 מטר. לדעת החופר אפשר לזהות את האתר עם "אהל באדם" (תהילים ע"ח, ס), וייתכן שבמקום שכן המשכן בטרם 'עלה' ליהודה ולירושלים.

תוכן עניינים 1 תאור המתחם 2 כלי החרס 3 ממצאי העצמות 4 הערות שוליים

[עריכה] תאור המתחם

האתר נחלק על ידי החופרים לחמישה חלקים עיקריים : A עד E :

• אזור A - החלק הגדול, 75 מטר על 88 מטר, מצוי בצפון האתר, מעין מישור, התחום בקיר הטמנוס‏‏‏(Temenos) ^[6] , המשתפל באיטיות לצפון-מזרח. בחלקו הנמוך שרידי "במה עגולה". ניכר כי בוני האתר, השתדלו, באמצעים שונים, ליישר את השטח על ידי מילויו באדמה ופילוסו למישור כדי ליצר שטחים ישרים וגדולים, אשר חלקם היו גם מרוצפים. השטח נחלק ל"רובעי משנה" המוגדרים באמצעות קירות פנימיים, שאינם מצויים בחלקים האחרים של האתר. ממצא הקיראמיקה מצביע על כך שהאתר נוסד ועיקר שימושו היה בתחילת תקופת הברזל.
• אזור B - הוא "עקב הסנדל", בקצהו הדרומי-מערבי של המתחם. הוא גבוה בשלוש מדרגות מאתר. מידותיו 50 מטר על 50 מטר והוא גובל בשלושה אזורים אחרים. הוא מפולס כמעט לגמרי. נתחם בקיר הטמנוס הכפול, הוא ה"מסלול" שאותר מסביב למתחם. בחפירות התקבלה רחבה פתוחה מרוצפת, כולה או בחלקה, אבני גויל. גם אזור זה נקבע כי נוסד בתקופת הברזל ה-I.
• אזור C - הוא הכניסה למתחם. הוא מצוי בחלקו הדרומי-מערבי של האתר, בחיבור בין ה"סנדל" אל ה"עקב". נמצאה באזור כניסה בנויה, היות שרוב חלקיה שרדו. נוצר מעין "משפך" ברוחב של 5 מטר, מקיר הטמנוס אל מרכז המתחם . האזור אף הוא תוארך, לפי החרסים ,לתקופת הברזל ה-I. חשיבות החפירה באזור זה הייתה שהיא אימתה את קיומה של דרך התהלוכות, אשר הקיפה את המתחם בשלמותו ואת העיצוב של צורתו של המתחם.
• אזור D - הוא מעין "חצר פנימית". חצר גדולה בין שלושה אזורים מוגדרים. מידותיה 46 מטר על 30 מטר וצורתה לא-רגולרית. החצר מוקפת קירות אחידים למדי, ברוחב ובגובה של מטר אחד. אלה בנויים שתי שורות של אבנים, פנימית וחיצונית, עם מילוי ביניהם. למרות המפולות שבמקום, אופי הבניה והשתלבותו מראים שהוא חלק מהמתחם כולו. המיוחד של המבנה, כמו במזבח הר עיבל, שארבע פינותיו מכוונות בדיוק לרוחות השמים‏‏^[7]. לדעת דרור בן יוסף: " לחצר היה תפקיד חשוב בזמן קיומו של המקום".
• אזור E - בחלק המערבי של האתר. זהו שטח מלבני סגור: 46 מטר על 6 מטר, מוקף קירות בנויים מכל עבריו.

[עריכה] כלי החרס

כלי החרס של האתר נבדקו על ידי אדם זרטל. נמצאו בו סוגי החרסים הבאים:

1. קערות וקדירות - ביניהם קערה המכונה "המנשית" מתקופת הברזל ה-I - המאה ה-12 - כמוהה התגלו באתרי נחלת שבט מנשה. עם זאת, נמצאו גם ממצאים מתקופות מאוחרות, מקבילות להן נמצאו במגידו, לכיש, שילה ותענך.
2. סירי בישול - עם שפה צרה וזיווד חד, גוף כדורי פחוס, הטין הצצי ובהה, הצריפה טובה. אופייני לכל תקופת הברונזה המאוחרת.
3. קנקנים - עם שפה מעובה במקצת ורכס קל ומזוה מתחת לשפה. הטין חתתי, חום כהה, עם חיפוי בהיר ירקרק מבחוץ. כמוהו התגלו במגידו ובשילה.
4. פכים ופכיות -
5. פיקסוי - עם ידית מקור הכלי הוא מהתקופה המיקנית

[עריכה] ממצאי העצמות

באתר נמצאו עצמות בעלי חיים, רובם - 148 - לא ניתנו לזיהוי. זוהו רק 26 עצמות : 23 של צאן - עז וכבש , שלוש של בקר וכן עצם אחת של חמור (Equus asinus) - בהמת משא שכיחה באזור.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ‏‏‏‏נ.צ. ישראל 1742/‏/1988‏
2. ^ ‏כעין " סֹבּוּ צִיּוֹן, וְהַקִּיפוּהָ; סִפְרוּ, מִגְדָּלֶיהָ. " - מספר תהילים מ"ח, י"ג‏
3. ^ ‏מקור: דרור בן יוסף, ביד'ת א-שעב - מתחם הברזל הקדום בבקעת הירדן (בתוך) סקר הר מנשה - כרך רביעי מנחל בזק עד הסרטבה"‏
4. ^ ‏נ.צ. 1966/1670‏
5. ^ ‏ נ.צ. 1939/1628‏
6. ^ מתחם המקודש בו רוכזו כמה מקדשים ומזבחות‏
7. ^ ‏ וזה לא המימצא היחידי שדומה למזבח בהר עיבל. זרטל סבור כי שני האתרים נמנים על הגלגלים‏