בודו אלעזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בודו אלעזר (823 - 876), דיאקון הארמון בחצרו של לואי החסיד, שהתגייר.

בודו נולד כבן למשפחה גרמנית קתולית. בילדותו התחנך בחצרו של לואי החסיד (מלך הפרנקים, בנו של קארל הגדול), קיבל חינוך קתולי גבוה, ובגיל צעיר התמנה לדיאקון הארמון.

ב-839, לאחר שהתעוררו בלבו ספקות לגבי אמינותה של הדת הנוצרית, יצא מחצר המלך לרומא באמתלה שהוא יוצא לברר שאלות בענייני דת. לאחר ששהה ברומא שנה אחת, הוא למד יותר ויותר על אורחות חייהם של היהודים, עד שלבסוף החליט להתגייר, עבר ברית מילה וקיבל שם נוסף: "אלעזר". גיורו מתועד היטב במקורות שונים מהתקופה, לא ברורים מניעיו להמרת הדת אך הם נתפסו כדחיית התרבות הקרולינגית.

משום שאיטליה הייתה קתולית נאלץ בודו אליעזר להגר לאחת המדינות המוסלמיות, שבהן התייחסו השלטונות בצורה טובה יותר ליהודים מאשר במדינות הנוצריות. הוא החליט להגר לספרד שהייתה באותם הימים בתחום שלטונו של הח'ליף עבד אל רחמן השני, התגייס שם לצבא והוצב בסרגוסה. הוא ניסה להשפיע על הציבור והממשל המורי להתנגד לנצרות.

ב-840 החל בודו לנהל חליפת מכתבים עם פאבלו אלווארו מקורדובה, מלומד נוצרי שטען לשורשים יהודיים. מאחר שגם בודו וגם אלווארו המירו את דתם, החל ביניהם דיאלוג שבו ניסה כל אחד לשכנע את השני שדתו החדשה היא האמיתית. רבים ממכתביהם נשתמרו.