בג"ץ שליט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בג"ץ שליט הוא עתירה לבג"ץ שהוגשה על רקע המחלוקת "מיהו יהודי" בישראל, ובה דרש ישראלי שנישא ללא-יהודייה שמשרד הפנים ירשום את ילדיו כיהודים. העתירה התקבלה ברוב של חמישה שופטים כנגד ארבעה, ובעקבות זאת תוקן חוק השבות.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
בהכרזת העצמאות נקבעו שני עקרונות:
- מדינת ישראל היא מדינה יהודית.
- יהודים בכל העולם הם אזרחים בכוח של מדינת ישראל וזכאים לעלות אליה.
בשנת תש"י 1950 קיבלה הכנסת חוק המבטא את שני עקרונות אלה: חוק השבות, האומר כי כל יהודי זכאי לעלות לישראל. החוק התקבל ללא התנגדות. הזכויות מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי. להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.
חוק השבות לא הגדיר את המושג "יהודי". שר הפנים ישראל בר-יהודה הנחה את פקידי משרד הפנים לרשום כיהודי כל ילד שהוריו מבקשים לרשום אותו כיהודי. הוראה זו גרמה למשבר שבעקבותיו פרשה המפד"ל מהקואליציה. לשם הסדרת המחלוקת מינו את איש המפד"ל חיים משה שפירא כשר הפנים והוא הנחה את הפקידים אחרת.
בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 הוגש בג"ץ רופאיזן, דוד אוסוואלד רופאייזן היה יהודי מומר אשר ביקש הכרה כיהודי מכוח חוק השבות. בגלל שהוא חש כיהודי וגם כי על פי ההלכה הוא יהודי היות שנולד יהודי. עתירתו נדחתה בגלל שהתנצר.
[עריכה] בג"ץ שליט
בסוף שנות ה-60 ביקש רב סרן בנימין שליט (שהיה נשוי לאן גדס שנולדה כנוצריה, לא המירה את דתה והצהירה על עצמה כחסרת דת) לרשום את ילדיו כחסרי דת אבל בעלי לאום יהודי. פקידי משרד הפנים סירבו לעשות זאת, לכן עתר בשנת 1968 לבג"ץ נגד שר הפנים.
שליט נימק את עתירתו בכך שהוא מתכוון לחיות בארץ עם משפחתו ולחנך את ילדיו כיהודים. בנימוקים להכרה בילדים כבני הלאום היהודי הובא גם פועלו של הסב, פטריק גדס, שהביא לתיאורה של אן בידי העותר כ"בת לאב סקוטי, ממשפחה ציונית ותיקה".
בג"ץ קיבל את העתירה ברוב של חמישה שופטים לעומת ארבעה[1], ובפסק דין המשתרע על-פני 132 עמודים קבע שעל משרד הפנים לרשום את הילדים כיהודים.
הנימוק לפסיקה היה שאין לתת פרשנות דתית למושג "יהודי" בסעיף הלאום בחוק שהוא במהותו חילוני. מי שמצהיר שהוא יהודי ואינו בן דת אחרת ירשם כיהודי. (בתנאי שההצהרה נאמרה בתום לב).
[עריכה] תיקון חוק השבות
פסיקת בג"ץ עוררה סערה בקרב הציבור היהודי בישראל, ובעקבותיו הוכנס בשנת 1970 התיקון לחוק השבות, הנותן לראשונה הגדרה דתית הלכתית למושג מי הוא יהודי: "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה, או נתגייר ואינו בן דת אחרת".
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בג"ץ 58/68 בנימין שליט נ' שר הפנים, פ"ד כג(2), ניתן ב-23.1.70
