באיזיט השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

באיזיט השני (טורקית II. Bayezid, ‏ 1447 או 1448-26 במאי 1512) היה הסולטן השמיני של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-1481 עד 1512. הוא נולד בדימטוקה (כיום דידימוטיכו (Διδυμότειχο) בתראקיה היוונית והיה בנם של הסולטן מהמט השני ושל גילבהר הטון (I. Gülbahar Hatun) היוונייה. הוא עלה לשלטון בשנת 1481 ונודע במאמציו ליצור הרמוניה בין התרבויות המערבית והמזרחית באימפריה, אך שלטונו היה רצוף מאבקי שליטה והישרדות. בתקופתו התפשטה האימפריה העות'מאנית אל הפלופונסוס, וב-1501 הוא כבש את מיסטרס ואת מונמבסיה מידי מוראה הביזאנטית.

באיזיט השני נאלץ להיאבק באחיו ג'ם (Cem Sultan) על השלטון באימפריה. ג'ם פנה לעזרת ההוספיטלרים מרודוס שמסרוהו לידיו של האפיפיור אינוקנטיוס השמיני. האחרון ביקש לעשות בג'ם שימוש כדי להניס את העות'מאנים משטחי אירופה אך התוכנית לא צלחה וג'ם מת ב-1495 בהיותו במאסר בקפואה שבאיטליה. עוד נאלץ באיזיט השני להתמודד מול מורדים שהתקוממו במזרח האימפריה בעידודו של השאה הפרסי איסמעיל הראשון שעשה שימוש בשיעה במטרה לערער את יציבות האימפריה העות'מאנית.

באיזיט השני נודע בכך ששלח את צי אוניותיו לספרד ב-1492 על מנת להציל את יהודי ומוסלמי המדינה בעת הגירוש. הוא העניק לפליטים רשות להתיישב בתחומי האימפריה והעניק להם אזרחות עות'מאנית. פליטים אלה סייעו לקידומה של המדינה ובין היתר ייסדו את הדפוס הראשון באיסטנבול ב-1493.

גם בשנות שלטונו האחרונות לא רווה באיזיט שני נחת. בניו נלחמו על הירושה, בנו סלים (לימים הסולטן סלים הראשון) התמרד נגדו אך גורש על ידי באיזיט השני לקרים. את בנו האחר, אהמט, שהצליח להביס את נסיכות קרמנאואולו (Karamanoğlu), הוא ירא. לבסוף שב סלים לאיסטנבול והרג את אהמט בסיוע היניצ'רים. באיזיט השני נאלץ לוותר על השלטון ב-25 באפריל 1512, ויצא לעיר מולדתו בתראקיה. הוא מת בהיותו בדרך ונקבר בסמוך למסגד באיזיט באיסטנבול.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: באיזיט השני

הקודם: מהמט השני

שליטי האימפריה העות'מאנית 1512 - 1481

הבא: סלים הראשון