ארתור שניצלר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור שניצלר (15 במאי 1862 - 21 באוקטובר 1931), מחזאי וסופר יהודי אוסטרי. נחשב יחד עם הוגו פון הופמנסתאל לאחד מהנציגים הבולטים של "המודרנה הספרותית של וינה".
שניצלר נולד בשנת 1862 בווינה כבנו של רופא אף אוזן גרון יהודי מפורסם, ולאחר שלמד רפואה בעצמו התנודד שנים ארוכות בעבודתו בין הרפואה לספרות.
שניצלר כתב מחזות ופרוזה (בעיקר סיפורים), שבהם הדגיש בעיקר את התהליכים הפסיכולוגיים המתחוללים בנפשם של גיבוריו. ביחד עם המבט אל עולמם הפנימי של הגיבורים מתקבלת אצל הקורא תמונה של החברה הסובבת את הגיבורים ומעצבת אותם.
העלילה ביצירותיו של שניצלר מתחרשת לרוב בסביבה הקונקרטית של וינה של סוף המאה ה-19. רבים מסיפוריו ומחזותיו מתבססים על האווירה הוינאית הייחודית. גיבוריהם הראשיים הינם דמויות טיפוסיות מהחברה הוינאית בת התקופה: קצינים ורופאים (שניצלר היה אחד מהקצינים היהודים הראשונים בצבא ההבסבורגי), אומנים ועתונאים, שחקנים וגנדרנים נהנתנים, וכן נערת הפרברים קלת הדעת (יצאנית), אשר הייתה לאחד מסימני ההיכר של הסיפורת של שניצלר, ושימשה בידי מתנגדיו - בראש ובראשונה קרל קראוס, כנשק בעזרתו ביקשו להציג את שניצלר כפשטני ושטחי.
שניצלר אינו מתאר תהליכים נפשיים חריגים או חולים, אלא מתמקד במהלכי נפשם של בני אדם נורמליים וממוצעים, על שקרי חייהם הרגילים, אשר מתמודדים מול חברה מלאה באיסורים ותקנות בלתי כתובים, במיוחד בתחום המיניות והכבוד האישי. בערך באותו הזמן כמו עמיתו וחברו זיגמונד פרויד בתחומי הפסיכואנליזה נותן שניצלר ביטוי לאיסורים השונים, בעיקר המיניים, אשר רווחו בחיים הציבוריים כמו גם בחיי הפרט בחברה בת זמנו, אשר הייתה משועבדת לערכי הרציונליות והקידמה. שניצלר מדגים את פעולתם של כוחות בתת מודע שאינם נשמעים להיגיון.
ביצירתו של שניצלר מופיעים לא פעם גירושין (למשל במחזה השערורייתי "המעגל", 1896/1897), רומנים חשאיים, ונשים כגיבורות ראשיות.
לא במקרה היה זה שניצלר, אשר החדיר לספרות הגרמנית את המונולוג הפנימי בנובלה Leutnant Gustl (סגן גוסטל). בעזרת נקודת מבט ייחודית זו סיפק לקוראיו מבט עמוק וישיר אל הקונפליקטים הפנימיים של הדמויות. בגין נובלה קצרה זו עמד שניצלר במרכזה של שערורייה ציבורית גדולה שסופה העמדתו, בתור קצין מילואים, לדין צבאי באשמת פגיעה בכבוד הצבא ההבסבורגי, ושלילת דרגותיו.
שניצלר הוא גם אחד מגדולי כותבי היומנים בספרות הגרמנית. מגיל שבע-עשרה ועד יומיים לפני מותו ניהל יומן מדוקדק, כתב-יד בן 8,000 עמודים אשר פורסם בין השנים 1981 ל-2000 בעשרה כרכים בידי האקדמיה האוסטרית למדעים.
יצירתו "נובלת חלום" (Traumnovelle) שימשה כבסיס לעלילת סרטו של סטנלי קובריק, עיניים עצומות לרווחה.
[עריכה] יצירות חשובות
- המעגל, עשרה דיאלוגים (קומדיה, 1896/7)
- סגן גוסטל (סיפור, 1901)
- הדרך אל החופש (רומן, 1908)
- פרופסור ברנהרדי (מחזה, 1912)
- העלמה אלזה (סיפור, 1924)
- נובלת חלום (נובלה, 1926)
- נעורים בווינה (אוטוביוגרפיה, יצאה לאור 1968)
