ארתור סאליבן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סר ארתור סימור סאליבן (באנגלית: Arthur Sullivan; 13 במאי 1842 - 22 בנובמבר 1900) היה מלחין אנגלי שנודע בעיקר בגלל המוזיקה שחיבר לאופרטות שכתב ויליאם ס. גילברט.
אביו היה מנצח תזמורת כלי נשיפה וכך רכש סאליבן הילד את ידיעותיו הראשונות במוזיקה. בגיל צעיר זכה במלגה על שם פליקס מנדלסון-ברתולדי שאיפשרה את לימודיו באקדמיה המלכותית בלונדון ולאחר מכן בקונסבטוריון בלייפציג.
בתחילה חיבר יצירות לתזמורת - סימפוניה, קונצ'רטו לצ'לו, מוזיקה למחזה הסערה של שייקספיר וכן מוזיקה דתית והימנונים לכנסייה.
בשנת 1871 פגש בלבריתן ויליאם ס. גילברט ומאז התחילה תקופה ארוכה של שיתוף פעולה שהניבה 14 אופרטות (באנגליה הן מכונות "אופרות קומיות").
הצמד הצליח מאוד ובשנת 1881 בנה האמרגן שלהם - ריצ'רד ד'אוילי קארט, תיאטרון בלונדון שנועד להעלות את ההפקות של גילברט וסאליבן. התיאטרון נקרא תיאטרון סאבוי וכך נקבע המונח - "אופרת סאבוי".
פעילותם של גילברט וסאליבן היוותה חלק חשוב בתרבות של התקופה הוויקטוריאנית באנגליה, במקביל לפעולתם של יוהן שטראוס בווינה וז'אק אופנבאך בפריז.
אופרטות בולטות שהלחין:
