ארמין ומברי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
ארמין ומברי Ármin Vámbéry 1832 - 1913 |
||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תרומות עיקריות | ||||||||
מחקרים בתחום פרס, סמרקנד, האימפריה העות'מאנית | ||||||||
|
ארמין ומברי (Ármin Vámbéry) (19 במרץ 1832 - 15 בספטמבר 1913), מזרחן, תייר, בלשן, חוקר אסיה המרכזית.
נולד ב-19 במרץ 1832 בכפר בשם סנט-ג'ורג', בסביבות ברטיסלבה, בירת סלובקיה. סבו הגיע להונגריה מבמברג שבווריה, לכן קראו לו במברגר. השם התגלגל על ידי הנכד לומברי. משפחתו הייתה משפחה חסידית. ומברי התייתם בגיל צעיר משנפטר אביו ממחת החולרה, והמשפחה חייתה בעוני. בגיל שלוש שותקה רגלו והוא הפך לצולע כל ימיו. בתחילה התהלך עם קביים, אך בגיל עשר שבר ברוגזה את המשענות על גבי קבר אביו, והחליט שלא להשתמש בהם יותר.
אומברי היה מחונן בכישרון לשפות. מביתו ומסביבת מגוריו ידע הונגרית, סלובקית וגרמנית. למד בחדר ולמד עברית, ביקר גם בבית הספר העממי הנוצרי ולמד שם לטינית. עסק במספר גדול של עיסוקים: כסיוע למשפחתו עבד כשוליה של חיט, בגיל אחת עשרה לימד את בני גילו שבכפר. למד שנתיים בגימנסיה שנהלו הנזירים בסנט-ג'ורג'. בגיל שלוש עשרה נדד לפרשבורג וקיבל שם משרה ללמד את בנו של בעל מסעדה (תמורת אוכל ולינה). בתקופה זו למד לימוד עצמי את השפה הצרפתית. משחלה נזרק ממשרה זו והפך להיות משרת של מלוה בריבית זקן, אך כל הזמן במקביל המשיך ללמוד בגימנסיה.
בשנת 1848 מרדה הונגריה באוסטריה, ומברי שמע ספורים לאומניים היסטוריים אודות ההונגרים הקדומים והחליט להיות תייר-נוסע במזרח במטרה לגלות את ההונגרים הקדומים.
בינתיים המשיך להיות מורה במקומות שונים, כולל מתן שיעורים פרטיים בערי הונגריה ומושבותיה. במשך כל זמן זה הוא המשיך להשתלם בלימודים עצמיים בצרפתית, למד איטלקית, רוסית, ספרדית, ביקר בספריות והשקיע בלימודי המזרח: שפות נוספות (טורקית ופרסית) ולמד דת חדשה- איסלם (כולל לימוד ה"קוראן").
ב-1857 חל שינוי בחייו. הוא קיבל מכתב במלצה אל הברון יוסף אוטבוש, שקיבל אותו ושוחח עמו באיטלקית, אנגלית וצרפתית. ממנו קיבל תרומה כספית גדולה, דרכון ומכתב המלצה לרוזן יוסף טלקי, נשיא האקדמיה ההונגרית המדעית. משם יצא לקושטא.
בקושטא התפרנס מהופעות בבתי קפה ומהוראת שפות- באותה תקופה שלט כבר בחמישה עשר שפות.
אט אט החל להתקדם בחברה הטורקית. השליטה בשפות הייתה נדרשת על ידי גורמים בחברה הגבוהה. מתוך שהיה מלמד את הטורקים שפות אירופאיות ואת האירופאים טורקית התחכך בחברה הטורקית הגבוהה בחצר השולטן, בביתו של שר החוץ וכולי. במקביל קיבל תואר הוקרה בשם "ראשיד אפנדי" וגם לתואר דתי "מוחלדין" שפירושו "צדיק הצועד בדרכי האמת", כמו כן היה מקובל גם אצל האירופאים בקושטא.
בשלב זה החל גם לשמש ככתב לעתונים הונגריים, אוסטרים וגרמנים; כמו כן התקבל בשנת 1860 כחבר שלא מן המניין לאקדמיה ההונגרית.
בחסות האקדמיה יצא למסעו, לחפש את ההונגרים הקדמוניים, כשהוא מצויד במכתב המלצה בלטינית ובמכתבי המלצה מהחצר הטורקית מהם הפיק תועלת רבה. בדרכו הציג עצמו והתנהג כטורקי בשם ראשיד אפנדי - בעיה בפני עצמה בגין היותו סוני בין שיעיים, חצה את הים השחור לטראפצונט, משם ברכיבה על סוס לארצרום, משם דרך טבריז, אגם אורמי ומשם לטהרן.
בטהרן ביקר ונח אצל הציר הטורקי, ולאחר מכן בינואר 1863 הצטרף לשיירה של דרוישים טטרים שחזרו ממכה לכיוון אסיה המרכזית. השיירה הגיעה לים הכספי, והמשיכה בשיט סירתו של שודד ים טורקמני, עברה דרך מחנות טורקמניים ולאחר כחודש הגיעה לחיווה. באישורו של המושל המקומי, ערך ומברי טיול לאגם ארל וחזר לחיווה. בהמשך תוך מסע במידבריות, צמא וחשופים למתקפות שודדים הגיע לבוכרה. מבוכרה יצאה השיירה לסמרקנד שם שהה כעשרה ימים, משם ברח עם שיירה אחרת לחירט שבאפגניסטן. זהותו התגלתה אך דרכונו הטורקי מנע ממגלה סודו לפגוע בו. בחירט כמעט ונחשפה זהותו ושוב עמד בחקירה בה ניצל בנס. לאחר מספר שבועות, הצטרף לשיירה גדולה שיצאה לכיוון משד שבפרס אליה הגיע בסוף 1863. במשד הוא פנה לאירופאי היחידי שגר בעיר ולאחר חודש ימים ששהה אצלו המשיך לטהרן. הרכיבה לטהרן בחורף ארכה כחודש שבסופו התקבל בהתלהבות על ידי האירופאים שגרו שם. ומברי חזר ממסעו והגיע להונגריה בשנת 1864. בהונגריה התקבל באדישות, ואף עלה החשש שהוא אוסמני או פרסי שמתחפש לאירופאי. ומברי מיהר לעזוב ללונדון שם הוא התקבל בהתלהבות בלתי רגילה, והוענקו לו שם אותות הצטיינות רבים. באותה שנה הוא פרסם את ספרו מסעות במרכז אסיה. ספר משכנע בתיאוריו, שנכתב כולו מהזיכרון משום שבעת נדודיו בקרב הדרווישים לא יכול היה לרשום הערות כלשהן מחשש סכנה לחייו. מלונדון הוא יצא לפריז שם נפגש, בין השאר עם נפוליאון השלישי.
לבסוף שב להונגריה והתיישב בה, לאחר שנתמנה לפרופסור לשפות המזרח באוניברסיטת בודפשט. פעל במסגרת מספר שבועונים ופרסם מספר ספרים, בעיקר בגרמנית ובהונגרית.
ומברי היה הראשון שעסק בחקירות בלשניות של השפות הטורקיות, וחבר ספרים על השפה האויגורית, האוזבקית, והקירגיזית. את מסעותיו יש לנתח בראי התקופה בה נערכו, במסעותיו נדד בבגדים בלויים וקרועים, נתון לסכנת מות תמידית מחמת רעב, צמא, ורצח. במדבריות אסיה, התחפש למוסלמי דרויש, חאג' קדוש, הצטרף לעולי רגל החוזרים ממכה, וכל זאת בתקופה שתחבורה הייתה רק דרך שיירות, ברגל ועל גבי גמלים, וכל רמז להיותו אדם לבן היה מעלהו מיידית לגרדום. על מנת להתקיים היה חייב לחיות את חיי הנודדים והדרוישים, עם כל הטריקים, והמנהגים כולל רחצה בחול חם פציעה עצמית וכולי. הוא היה חייב לסגל המנהגים המוסלמיים גם בשעות קושי, צימאון ועילפון, בשעה שאדם אינו שולט בדיוק במעשיו ובדיבורו (חוזר ללשון ילדותו). במספר מקרים נחשד כאדם זר/לבן - אך כל פעם הצליח לצאת מהאירוע בקור רוח, מחוזק וללא פגע.
לדבריו, העולם הטיל עליו סבל קשה, אולם גמל לו ביד נדיבה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ומברי והנקודה היהודית
זהותו הדתית של ומברי הייתה בלתי ברורה. הוא נולד כיהודי, התחנך גם במוסדות נוצריים, התנהג כאוסמני וכמוסלמי.
אך מששמע הרצל שומברי התקבל בקלות אצל הסולטן הטורקי (אשר עד אז סירב להיפגש עם הרצל), נסע להיפגש עמו במעונו במיהלבך.
הרצל נפגש עם ומברי בפגישה שערכה כחמש שעות ומאז המשיך להתכתב עמו בידידות (כינויי חיבה הדדיים של "דודי", "איש יהודי" וכולי). יש לציין שהרצל ניסה במשך שנים להיפגש עם הסולטן, כולל תווך של הקיסר הגרמני - ללא הצלחה. פגישה של ומברי עם הסולטן גררה הסכמה של עבדול חמיד להיפגש עם הרצל.
[עריכה] מפרסומיו
- 1858 - מילון כיס גרמני-טורקי
- Wandering and Adventures in Persia- 1867
- 1873 - ההיסטוריה של בוכרה.
- Sketches of Central Asia - 1868
- 1876 - מנהגים בארצות המזרח.
- Primitive Civilization of the Turko-Tatar People -1879
- 1882 - מוצא ההונגרים
- 1885 - הטורקים
[עריכה] לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה בריטניקה
- מגלים וממציאים יהודים. ד"ר א. פוירשטיין, הוצאת יוסף שרברק
- תולדות ומברי ארמיניוס. ארמיניוס ומברי ומסעותיו בארצות המזרח. תרגם:. בן אליעזר, מ. ספריה לכל. ספר יג. הוצאת "אמנות". פפד"מ חש"ד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארמין ומברי |