אפיתל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האפיתל (Epithelium, מיוונית "אֶפִּי", "על" + "תֶלֶה", "פטמה") היא רקמה, אחת מארבעת סוגי הרקמות הבסיסיות בגוף- אפיתל, שריר, חיבור ועצב. האפיתל מורכב מתאים הערוכים בצפיפות בשכבה אחת או יותר. דוגמה לאפיתל: שכבת העור החיצונית. תאי אפיתל הם מהשכיחים שבתאי גופם של בעלי חיים.
לרקמת האפיתל מספר תפקידים:
- הגנה- מפני חדירה ופגיעה באיבר. לדוגמה, מזון העובר דרך הושט יכול לגרום לשחיקה של הושט, ורקמת האפיתל מגינה עליו.
- מחסום בררני- כדי לספוג חמצן או מזון דרושים פיקוח ובקרה.
- חישה- ישנם גופיפי חישה שונים כגון העור והפה שבנויים משילוב של עצב ותאי אפיתל.
- ספיגה- של חומרים כגון יונים, מים, גזים ואבני בנין (חומצות אמינו, שומנים וסוכרים) שעוברים דרך המערכות בגוף.
- העברה והובלה- בצינורות הדם למשל, כאשר רקמת האפיתל מרכיבה את פנים הצינור.
- הפרשה- כל הבלוטות בגוף מורכבות מרקמת אפיתל מפרישה שמייצרת את החומרים.
ניתן להבדיל בין כמה סוגי אפיתל:
- אפיתל ריסני (שעיר) - תא אפיתל המצויד בריסים (שעריות, Cilia). אפיתל ריסני מצוי בדפנות הפנימיות של הריאות והמעי. לריסים תפקיד חשוב בסילוק גורמים זרים ובשמירת הניקיון באיברים אלו.
- אפיתל שטוח (מרובד) - תא אפיתל שתאיו הם שטוחים.
- אפיתל גלילי - תא אפיתל הבנוי מתאים גבוהים.
אפיתל היא הרקמה המצפה את כל המשטחים החיצוניים של הגוף, בשכבה אחת או יותר, ומרפדת מבנים חלולים, כגון מערכת הנשימה (אך לא את כלי הדם והלימפה). מקורה בשכבות האקטודרם והאנדודרם העובריות. תאי האפיתל יכולים להיות שטוחים וקשקשיים, דמויי-קוביה או דמויי-עמוד. התאים מונחים על קרום בסיס לא-תאי משותף המפריד את האפיתל מרקמת החיבור שמתחתיו.
סרטן שמקורו בתאי אפיתל נקרא קרצינומה.
