אפולו 12
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השיגור המאויש השישי בתוכנית אפולו. שוגרה ב־14 בנובמבר 1969, על גבי טיל סטורן 5. נחתה בים הסערות על הירח ב־19 בנובמבר, וחזרה לכדור הארץ עשרה ימים מאוחר יותר, ב־24 בנובמבר.
במהלך השיגור פגעו במשגר שני ברקים בעת שחלף באטמוספירה העליונה. פגיעות אלה שיבשו את פעולת המחשבים ואת קריאת הטלמטריה על הקרקע למשך מספר דקות. בהברקה של רגע, פקד בקר הטיסה (ג'ון ארון) על הצוות "Try SCE to aux", בהתייחסו למתג נידח בקונסולת השליטה של החללית, פעולה שתיקנה את הבעיה והצילה את המשימה מביטול.
תוכן עניינים |
[עריכה] המשימה
במשימה זו תורגלה נחיתה מדויקת במטרה (בניגוד לאפולו 11, שנחתה במרחק כשלושה קילומטרים ממטרתה), בעזרת מכ״ם ומערכת המחשב, עם התערבות ידנית מינימלית של הטייס פיט קונראד. מודול הירח אינטרפיד נחת במרחק 183 מטרים ממטרתו המיועדת.
במהלך שתי הליכות ירח, שנמשכו כמעט ארבע שעות כל אחת, אסף הצוות דוגמאות מקרקע הירח (סה״כ 34 ק״ג), וחלקים מהחללית הבלתי מאוישת סורבייר 3, שנחתה על הירח באפריל 1967. כמו כן, הושארה על הירח ערכת ניסויים. בין היתר, הכילה הערכה סיסמוגרף, שאף הקליט את הרעידות בפני הירח שיצר שיגור מודול הפיקוד עם האסטרונאוטים בתום המשימה, עד שעה לאחר שעזבו. הם לכדו חלקיקים של רוח השמש ברדיד אלומיניום שהחזירו עמם. בנוסף, הם צילמו את פני הירח ואת עצמם במצלמת 70 מ״מ ומצלמה סטראוסקופית.
משימה זו הייתה הראשונה בה הייתה מצלמת טלוויזיה צבעונית, שצילמה את האסטרונאוטים על הירח. לרוע המזל, בין כיוון את המצלמה לעבר השתקפות של השמש מעל רכב הנחיתה, ושרף את המצלמה. עקב זאת, התקשורת איבדה עניין במשימה תוך זמן קצר יחסית.
המשימה הקודמת, אפולו 11, הייתה היסטורית. עיני כל העולם היו נשואות אליה, מיליונים צפו בה בשידור חי, והן האסטרונאוטים והן צוות הקרקע בחרו את מילותיהם בקפידה. לעומת זאת, במשימה זאת, שהייתה כבר הנחיתה השנייה על הירח, הרשו לעצמם האסטרונאוטים להשתעשע מעט יותר. פיט קונראד, שלא היה גבוה במיוחד, קרא "וופיי" כאשר קפץ מן השלב האחרון בסולם אל קרקע הירח. "בן אדם, זה אולי היה [צעד] קטן לניל, אבל [צעד] ארוך עבורי", הוסיף, בהתייחסו לאימרתו המפורסמת של ניל ארמסטרונג, כאשר הניח את רגלו על הירח.
במשימה זו השתמשו לראשונה במחולל חשמל, המבוסס על דעיכת פלוטוניום. המחולל סיפק 75 וואט, ואיפשר למכשירים המדעיים לפעול ללא הפסקה ולשדר נתונים אל כדור הארץ. בתחילה, תיבת הפלוטוניום סירבה לצאת מתא האחסון שלה, על מנת שיניחו אותה במחולל. כמה מכות פטיש פתרו את הבעיה לבסוף.
לאחר 32 שעות וחצי על פני הירח, המריאו קונראד ובין ונפגשו במסלול סביב הירח עם גורדון. לאחר יומיים, במהלכם צילמו את פני הירח, יצאו אל כדור הארץ. בשובם, אספה אותם מן הים נושאת המטוסים USS Hornet.
[עריכה] הצוות
[עריכה] צ'ארלס קונראד הבן
-
ערך מורחב – צ'ארלס קונראד הבן
מפקד המשימה. (2 ביוני 1930 - 8 ביולי 1999), אסטרונאוט בתוכנית ג'מיני, תוכנית אפולו ובסקיילאב. בוגר במדעים בהנדסה אווירונאוטית מאוניברסיטת פרינסטון, 1953. בתום לימודיו, הצטרף לצי האמריקאי כטייס. הוא למד בבית הספר לטייסי ניסוי של הצי. מאוחר יותר שירת כמדריך טיסה ומהנדס ביצועים בבית הספר. לאחר מכן שירת כמדריך טיסה על מטוסי F-4 פנטום בטייסת ההדרכה VF-121, ולאחר מכן בטייסת הפנטומים VF-96 על נושאת המטוסים USS Ranger. נבחר לאסטרונאוט בספטמבר 1962. הטיסה הראשונה שלו לחלל הייתה בג'מיני 5. כמפקד ג'מיני 11, קבע שיא גובה חדש מעל פני הקרקע. משימתו הבאה הייתה כמפקד אפולו 12. תפקידו האחרון בחלל היה מפקד סקיילאב 2, תחנת החלל האמריקאית הראשונה. בדצמבר 1973 עזב את השירות בצי ובנאס"א.
נהרג בגיל 69 בתאונת אופנוע. [1]
[עריכה] ריצ'רד גורדון
-
ערך מורחב – ריצ'רד גורדון
טייס מודול הפיקוד. נבחר לאסטרונאוט בקבוצה השלישית, באוקטובר 1963. בספטמבר 1966 שוגר כטייס במשימת ג'מיני 11, שחברה לחללית אג'ינה. במשימה זו ביצע הליכת חלל, השיג שיא גובה חדש של 850 מייל (כמעט 1368 ק"מ), ולראשונה בוצעה כניסה מבוקרת אוטומטית לאטמוספירה.
באפולו 12 נשאר במסלול סביב הירח בזמן שקונראד ובין נחתו על הקרקע. הוא צילם את פני הקרקע כדי למצוא אתרי נחיתה אפשריים למשימות הבאות.
התפקיד הבא שלו היה מפקד גיבוי של אפולו 15. הוא פרש מנאס"א ומהצי בשנת 1972.
[עריכה] אלן בין
-
ערך מורחב – אלן בין
טייס מודול הירח. היה בקבוצה השלישית שנבחרה על ידי נאס"א בשנת 1963. היה טייס גיבוי של ג'מיני 10 ואפולו 9.
היה מפקד החללית במשימת סקיילאב II, בין 29 ביולי ל־25 בספטמבר 1973. במהלך 59 יום, קבע שיא מרחק טיסה של 24,400,000 מייל.
תפקידו הבא היה מפקד גיבוי של מיזם המבחן אפולו-סויוז. בשנת 1975 פרש מהצי, והמשיך בתפקידיו בנאס"א כאזרח. בשנת 1981 פרש מנאס"א.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סקירה על אפולו 12 באתר נאס"א
- סיכום המשימה מתוך דו"ח מסכם על תוכנית אפולו (PDF)
- סקירה מפורטת של המשימה
