אסתר הרליץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אסתר הרליץ (נולדה ב-9 באוקטובר 1921 בגרמניה) היא אשת ציבור ודיפלומטית ישראלית. כיהנה כחברת כנסת מטעם סיעת המערך.

בילדותה פעלה הרליץ בתנועת הנוער הציונית "הבונים – קדימה". בעקבות עלייתו של היטלר לשלטון, עלתה עם משפחתה ארצה בשנת 1933. בארץ סיימה את לימודיה התיכוניים והצטרפה לארגון "ההגנה".

בשנים 1942 - 1946 שירתה כחיילת וכקצינה במסגרת חיל העזר לנשים בצבא הבריטי (A.T.S). עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייסה לשורות הח"ן ושירתה כסגנית מפקדת הח"ן בירושלים.

החל בשנת 1950 עבדה במשרד החוץ הישראלי. בין התפקידים אותם מילאה: ממונה על מערב אירופה, ראש הדסק האמריקני במשרד, חברת המשלחת הישראלית לאו"ם, מזכירה ראשונה בשגרירות ישראל בוושינגטון וכקונסולית כללית בניו יורק בשנים 1954 – 1958.

עם שובה ארצה החלה בפעילות מפלגתית ועמדה בראש מחלקת קשרי החוץ של מפא"י. במקביל נבחרה בשנת 1959 למועצת העיר תל אביב ועמדה בראש ועדת התרבות העירונית.

בשנת 1962 חזרה לעבוד במשרד החוץ ושימשה בתפקידי הנהלה שונים, בהם ראש מחלקת ההסברה במשרד, בשנים 1966 – 1971 כיהנה כשגרירת ישראל בדנמרק, והיא האישה הראשונה שעמדה בראש נציגות ישראלית.

בשנים 1972 – 1974 שימשה כיועצת לענייני התנדבות לראש הממשלה גולדה מאיר.

בשנת 1974 נבחרה מטעם רשימת "המערך" לכנסת השמינית וכיהנה כחברה בועדת החוץ והביטחון, ועדת הפנים ובועדת חוקה, חוק ומשפט. כהונתה נמשכה בשנים 1979 - 1981 כחברת הכנסת התשיעית, בעקבות פטירתו של יהושע רבינוביץ', ופעלה בועדת הכלכלה ובוועדת העלייה והקליטה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אסתר הרליץ באתר הכנסת