אניגמה (פרויקט מוזיקלי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לוגו הפרויקט המוזיקלי של "אניגמה"

אניגמה (Enigma) הוא פרויקט מוזיקלי שהוקם בשנת 1990 על ידי המוזיקאי הרומני מייקל קרטו ואשתו הזמרת הגרמניה סנדרה קרטו. מייקל הוא המפיק והמלחין של הפרויקט, ואשתו מבצעת קטעי שירה בכמה מהשירים. הזוג עובדים יחדיו גם תחת השם "סנדרה". לקרטו חוזה עם חברת התקליטים וירג'ין רקורדס להוצאת שמונה אלבומים, בקצב של אלבום מדי שלוש שנים. עד היום הפיקו חברי הפרויקט שישה אלבומים.

עם קרטו וסנדרה עבד גם בתחילת הדרך פרנק פטרסון, שעבד בין השאר עם להקת גרגוריאן, עם עפרה חזה ועם סנדרה עצמה.

תוכן עניינים

1 רקע
2 דיסקוגרפיה
- 2.1 אלבומי אולפן
- 2.2 אלבומי אוסף
3 קישורים חיצוניים

[עריכה] רקע

למייקל קרטו הייתה קריירה מוזיקלית עצמאית משנות ה-70 המאוחרות ואילך, וגם שיתופי פעולה עם מוזיקאים נוספים, ביניהם אשתו סנדרה, לה עזר בהכנת אלבומיה. הוא הוציא מספר אלבומים תחת שמו לפני הקמת אניגמה אבל אף אחד מהם לא זכה להצלחה רבה. לאחר כשלונותיו החליט לשנות את הדרך שבה נהג עד אז, ושינה כיוון. בדצמבר 1990 פרץ קרטו בדרך מוזיקלית שונה לחלוטין בפרויקט חדשני שקרא לו "אניגמה", כשהוציא את אלבום הבכורה MCMXC a.D. אלבום זה היה הצלחתו המסחרית הראשונה בזכות הסינגל "(Sadeness (Part I", שבוסס על מזמורים גרגוריאנים (סוג של שירה ווקאלית ללא ליווי כלים, שהייתה נהוגה בכנסיות קדומות), בתוספת צלילים הרמוניים וקולות חושניים, ובמקצבי ריקוד שנשמעו ייחודיים ומעניינים לקהל בזמנו. לפני הוצאת האלבום חשש קרטו מתגובות הקהל ולכן העדיף לוותר על מתן הקרדיט ואיזכור שמו ושמות שאר חברי הפרויקט, ובחר בשם בדוי כולל - Curly M.C, ובעטיפת האלבום כלל רק מעט מידע על הרקע בו צמח הפרויקט. הדבר גרם לתהיות וחרושת שמועות בציבור המאזינים בנוגע למי שעומד מאחורי יצירת האלבום - האם מדובר בלהקה, אדם או שאולי קבוצה.

בשנת 1993 קיבל קרטו הצעה ממפיק להלחין את הפסקול המלא לסרט הקולנוע "סליבר", אך הוא אינו יכול היה למלא את הבקשה במלואה, במקום זאת הוא הלחין עבורו את הסינגלים: "Carly's Song" ו-"Carly's Loneliness" שנעשה שימוש בסרט.

שנה מאוחר יותר יצא אלבומו השני של קרטו, The Cross of Changes, שזכה להצלחה דומה לזו של לאלבום הראשון, וקיבל תגובות אוהדות מהקהל. נגד שני האלבומים הוגשו תביעות משפטיות בנוגע להפרת זכויות יוצרים, בכך שדגמו שירים ממקורות מוזיקה אחרים.

ב-1996 יצא האלבום השלישי של קרטו, !Le Roi Est Mort, Vive Le Roi (בצרפתית: המלך מת, יחי המלך!), הרעיון של קרטו באלבום זה היה לבסס אותו על שני האלבומים הקודמים כך שיכיל את אותם האלמנטים - מזמורים גרגוריאנים ושבטיים למיניהם. למרות שהאלבום זכה להצלחה, הוא לא הצליח להגיע להישגים ולפופולריות שזקף לזכותו האלבום הראשון. במקור היו אמורים לצאת שלושה סינגלים מהאלבום, אך יציאת האחרון שבהם ("The Roundabout") בוטלה בשנת 1998 מסיבות לא ברורות.

האלבום הרביעי The Screen Behind the Mirror שיצא ב-1999 כלל דגימות מהיצירה "כרמינה בורנה" של המלחין קרל אורף, שנכללו בארבעה שירים באלבום. לעומת אלבומים קודמים הופחת באלבום זה השימוש במזמורים גרגוריאנים, אך עדיין נעשה שימוש ב חלילי השאקוהאצ'י ואלמנטים מסורתיים נוספים של הפרויקט. הסינגלים שיצאו מאלבום זה היו "Gravity of Love" ו-"Push the Limits". באלבום זה הופיעו הזמרים רות-אן בויל ואנדרו דונאלדס לראשונה בפרויקט אניגמה.

בשנת 2001 הוציא קרטו סינגל חדש בשם "Turn Around" ביחד עם "Love Sensuality Devotion: The Greatest Hits" ו-"Love Sensuality Devotion: The Remix Collection" כדי לסיים את מה שקרא לו "הפרק הראשון של אניגמה". לכבוד יציאת אלבום האוסף הוא ארגן מופע אורות בפלנטריום שבעיר מינכן, גרמניה.

האלבום החמישי, Voyageur, שיצא ב-2003, נחשב לשינוי תדמית כולל של הפרויקט. חלילי השאקוהאצ'י המפורסמים, המזמורים האתניים והגרגוריאנים וכל הטכניקות הייחודיות לאניגמה הוסרו לגמרי מהאלבום. מנקודת מבט סטטיסטית, עם כל הוצאה חדשה של אניגמה ירדו המכירות בחצי בהשוואה להוצאות מוקדמות יותר.

האלבום השישי והאחרון, A Posteriori, יצא בספטמבר 2006 וסימן חזרה למקורות המוזיקליים של הלהקה שכביכול אבדו בעת הכנת האלבום החמישי. האלבום מתואר כקודר ואפל.