אנטיגונוס הראשון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטיגונוס הראשון (135 לפנה"ס-104 לפנה"ס) - מצביא חשמונאי, בנו של יוחנן הורקנוס.
בחיי אביהם שיתפו פעולה הוא ואחיו, יהודה אריסטובולוס הראשון, במלחמה בצוותא בכיבוש השומרון. משעלה אריסטובולוס לשלטון, הוא הרג את אימו על ידי הרעבתה בבית הסוהר וכלא את כל משפחתו פרט לאנטיגונוס, שהפך למצביא מהולל שלו ושרת אותו בנאמנות. אף על פי כן שמר אריסטובולוס, שבריאותו הייתה מעורערת, על חשדנותו. הוא חשש שמא אחיו איש הצבא הצעיר יתפוס את מקומו ולפיכך הורה שזה לא יבוא אליו מזוין בנשק. בנוסף אף ציווה שכל מי שיבוא למלך חמוש ייהרג לאלתר.
המלכה ששטמה את אנטיגונוס הורתה לספר לו שאחיו רוצה לראות אותו עם כל כלי נשקו, כיאות לגיבור מנצח. כך הוא אכן בא אל אחיו המלך, וכצפוי הרגו אותו השומרים.
האשמה שחש על מות אחיו הגבירה את חוליו של יהודה אריסטובולוס, ואף מסופר שכשהחל לפלוט דם מפיו, נתגלגלו העניינים כך שדם זה נשפך בדיוק היכן שנשפך דם אחיו, מה שהבעיתו מאוד. בסופו של דבר הוא מת מחוליו ומאשמתו.
על דברים אלו כותב יוסף קלוזנר:
- "כל הסיפורים האלו, מתחילתם ועד סופם, חשודים הם בדמיונות והפלגה. יש כאן דברי אגדה יותר מדי. הרי הסיפורים הללו נקראים כרומן היסטורי ממש!"
הישגו הגדול של אנטיגונוס בעת שלחם למען אחיו היה בכיבושם וגיורם של היטורים, שבט ערבי צפוני.
