אנטון רייכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנטון רייכה (Anton (או Antonin או Antoine) Reicha) (נולד ב-26 בפברואר 1770 - נפטר ב-28 במאי 1836) היה מלחין ממוצא צ'כי שהתאזרח בצרפת, חלילן בנעוריו ותאורטיקן רב השפעה. כיום הוא נודע בעיקר בתרומתו המוקדמת בעלת המשקל לספרות החמישיות לכלי הנשיפה מעץ, כמו גם בניסוייו המוקדמים במשקלים בלתי סדירים.

[עריכה] חייו

רייכה נולד בפראג בשנת 1770. את ראשית השכלתו המוזיקלית קיבל מדודו, יוזף רייכה, שהיה צ'לן וירטואוז. רייכה עבר עם משפחתו לבון בשנת 1785, שם ניגן בחליל בהדרכת דודו בתזמורת החצר, 1790-94 יחד עם הכנר הצעיר בטהובן. בשנת 1801, אחרי שעבד בהמבורג וניסה לחבר אופרה בפאריז, הגיע לווינה, שם ביקר את היידן, שעמו קשר ידידות. הוא חידש את חברותו עם בטהובן ולמד אצל התאורטיקאים הווינאים ידועי השם, אלברכטסברגר וסאליירי. אחרי שנים של מסעות, השתקע בפאריז אחרי הרסטוראציה ולימד בקונסרבטואר של פאריז, שם התמנה בשנת 1818 לפרופסור לקונטרפונקט ופוגה. רוב המלחינים הצרפתיים מן המדרגה הראשונה של התקופה הרומנטית למדו, לתקופת מה לפחות, אצל רייכה, והנודעים ביניהם פראנץ ליסט, הקטור ברליוז, שארל גונו וכן, לזמן קצר, סזר פרנק. השפעתו עברה הלאה בעקיפין, באמצעות תלמידיו שהמשיכו את דרכו בהוראה וחיבוריו שהתפרסמו, בייחוד ה Traité de haute composition musicale. רייכה מת בפאריז בשנת 1836.

[עריכה] יצירותיו

תרומתו של רייכה לספרות כלי הנשיפה מעץ החלה בשנת 1811, בפאריז. את היצירה הזו זרק, אבל בשנת 1820 פרסם קובץ של שש חמישיות לכלי נשיפה מעץ (אופוס 100), ואלה נוגנו תוך זמן קצר בכל רחבי אירופה. הצלחתו עודדה אותו, כפי שכתב בזכרונותיו, להוסיף להן עוד 18, כך שבסך הכול היו 24 חמישיות ופרקים בודדים. חמישיות כלי הנשיפה שלו מילאו חלל: "בזמן זה, היה מחסור לא רק במוזיקה קלאסית טובה, אלא בכל מוזיקה טובה שהיא לכלי נשיפה מעץ, פשוט משום שהמלחינים לא ידעו הרבה על טכניקת הנגינה בהם." בימינו מופיעות כמה מחמישיות כלי הנשיפה של רייכה ברפרטואר הקבוע (כולן הוקלטו).

רייכה הרבה לכתוב גם להרכבים מוזיקליים אחרים, בכלל זה שמונה סימפוניות, שברבות מהן יש קשר נושאי בין הפרקים; שבע אופרות; מוזיקה לפסנתר, הכוללת סונאטות, שני מערכי וריאציות ענקיים ומערך של שלושים ושש פוגות; סונאטות לכינור ושלישיות פסנתר; חמש חמישיות לכלי נשיפה מעץ ורביעיית מיתרים; 24 שלישיות לשלוש קרנות (אופוס 82, יצאה לאור בפאריז, 1815; עשר חמישיות כלי מיתר; ולפחות שלושים ושבע רביעיות מיתרים, שרק שלוש מהן בוצעו במהלך המאה ה-20, הביצוע האחרון לפני שנים ספורות. עשר רביעיות המיתרים שנכתבו בווינה, (1801-6) הן בין יצירותיו החשובות ביותר; אומנם מאז מותו של רייכה נוהגים להתעלם מהן, אבל בתקופת חייו הייתה להן השפעה רבה והן הטביעו את חותמן על הרביעיות של בטהובן ושוברט. בשנים האחרונות החלו רביעיות מיתרים באירופה להכליל את הרביעיות של רייכה בתוכניותיהן, והוצאות חדשות והקלטות ראשונות עומדות על הפרק.

[עריכה] ראו גם

רשימת כתביו בצרפתית בוויקיפדיה האנגלית.