אנדרטת הטייסים הטורקים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרטת הטייסים הטורקים היא אנדרטה המצויה כ-800 מטרים מזרחית לכביש העובר בין מעגן לעין גב בקרבת קיבוץ האון. האנדרטה מנציחה את זכרם של שני טייסים טורקיים שמטוסם התרסק במקום ביום שישי, ה-27 בפברואר 1914 (א' באדר תרע"ד).
תוכן עניינים |
[עריכה] מטרת הטיסה
בשנת 1914 היה חיל האוויר העות'מאני בן שנה, ולרגל המאורע החליט הסולטן להשתמש בחיל האוויר על מנת לחזק את שלטונו ברחבי האימפריה העות'מאנית ולעורר גל של פטריוטיות ורגשות לאומיים על ידי מטס ראווה מעל ערי האימפריה. הטיסה יצאה מאיסטנבול לדמשק, ומשם תוכננה להגיע לירושלים ולקהיר. במטוס טסו סרן פתחי ביי וסרן צאדק ביי, ושם המטוס היה "העזרה הלאומית". מעל אזור צמח עלה המטוס באש והתרסק. מושל טבריה חצה את הכנרת בסירה ומצא את שרידי המטוס וגופות הטייסים, ואלה הועברו ברכבת מיוחדת מתחנת הרכבת של צמח. משם הועברו החללים להלוויה ממלכתית ליפו ומשם הובאו לקבורה לדמשק סמוך לקבר צלאח א דין.
[עריכה] תאור האירוע
צבי אילן בספרו מביא את התיאור שהפיע בעיתון "החרות" מכ"ד אדר תרע"ד:
 |
ברגע שהאווירון נפל השליכו את עצמם הימה הרבה מלומדי-שחיה. אחרי רגעים אחדים הם הגיעו למקון האסון. ויצליחו להוציא את המעופפים בלי רוח חיים. ויביאום תיכף לבית החולים העברי. ושמה הגישו להם עזרה מדיצינית מיידית. נשמתו של ראש המעופפים נורי ביי יצאה אחרי שעה וחצי, מצבו של המעופף השני אינו כל כך מסוכן. |
 |
| -- צבי אילן, עמ' 62 | ||
עיתון הפועל הצעיר כותב כי על תהלוכת האבל ביפו "ההלוויה הייתה נהדרת" וצעדן בה יהודים רבים. בעקבות האסון בנק אנגלו פלשתינה קיימה אסיפה של עסקני יפו שבה הוחלט להגיש לממשלה הטורקית בתור מתנה אווירון בשם "ישראל".
מערכת העיתון מוריה כתבה:
|
|
"מאורע כזה יכול לתת כבוד להאווירנות הטורקית הצעירה ולשני המעופפים המנצחים בפרט. אבל הם לא הספיקו להגיע לידי סוף ניצחונם כי פתאום קדמם אסון-המוות. אסונות כאלה כבר קרו למעופפים מהוללים באירופה. הם אינם מפחיתים מכבוד העפיפה הטורקית אף כמלא נימה. אדרבא, הם כבר מציינים את דרך הגבורה העשוייה לבלי-חת את העפיפה הטורקית. גם מערכת מוריה מביע בשם חוג קוראיה את רגשי השתתפותה בהצער והאיחול הכללי של הממלכה העות'מאנית. |
|
| -- צבי אילן, עמ' 64 | ||
[עריכה] הקמת האנדרטה
לאחר ההלוויה הממלכתית הורה שר הצבא העות'מאני אנוור פאשה על הקמת אנדרטה לזכר הטייסים במקום ההתרסקות. על האנדרטה מופיעה כתובת לזכר הטייסים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- זלמן וינוגרדוב, האנדרטה לטייסים הטורקים, ספר הכנרת, חלק ב': חופים ואתרים בעריכת יצחקי גל, משרד הביטחון, ההוצאה לאור.
