אמנת רומא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמנת רומא היא אמנה בינלאומית שמהווה את מקור הסמכות לפעילותו של בית המשפט הבינלאומי הפלילי הפועל בהאג. האמנה נכנסה לתוקף ב-1 ביולי 2002. על האמנה חתומות 139 מדינות כאשר 67 מהן אישררו אותה.

סעיפי האמנה השונים קובעים את סמכויותיו של בית המשפט הבנלאומי הפלילי וסוגי הפשעים שיידונו בפניו. אלו כוללים 4 סוגי פשעים:

1. פשעי השמדת עם- במטרה מכוונת לפגוע או להרוג בקבוצה על-פי שיוכה האתני, הדתי, הלאומי או הגזעי.
2. פשעים נגד האנושות- תוקפנות שיטתית נגד אוכלוסייה אזרחית. תחת כותרת זו מצויות עבֵרות רבות, ביניהן: אונס, אפרטהייד והרעבה.
3. פשעי מלחמה- פשעים הנעשים במסגרת עימותים אלימים פנימיים ובינלאומיים. תחת כותרת זו נזכרים פשעים כמו: פגיעה מכוונת באזרחים, שלילת זכויותיהם של שבויי מלחמה ולקיחת בני ערובה.
4. פשע התוקפנות

בעוד שלושת סוגי הפשעים הראשונים מפורטים ומוסברים בסעיפי האמנה, פשע התוקפנות אינו מפורט והגדרתו מחכה לתיקון של האמנה, נכון ל-2008.

האמנה חלה רק על המדינות שאישררו אותה וסמכות בית המשפט מוגבלת רק לפשעים שבוצעו לאחר כניסתה לתוקף.

ארצות הברית חתומה גם היא על האמנה אולם היא הודיעה ב-6 במאי 2002, שאין בכוונתה לאשרר אותה.

[עריכה] ישראל והאמנה

מדינת ישראל חתמה על האמנה ב-31 בדצמבר 2001 אולם לא אישררה אותה ואף הודיעה כי לא תעשה כן.

ישראל החליטה לא לאשרר את האמנה לאחר שמסיבות פוליטיות מוצהרות מדינות ערב ביקשו להוסיף לתוך רשימת העבירות את הסעיף המורה כי העברה של אוכלוסייה לשטח כבוש מהווה פשע כנגד האנושות. סעיף דומה מופיע כבר באמנת ז'נבה הרביעית מ-1949 הקובעת כי העברת אוכלוסייה של המעצמה הכובשת לתוך שטח כבוש היא נוגדת את דיני הכיבוש (סעיף 49 לאמנה).

החלטה זו התקבלה באמנת ז'נבה אף על פי שישראל הייתה מהיוזמות העיקריות לייסוד האמנה ואף אישרה אותה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ישראל ובית המשפט הפלילי הבינלאומי מאת טליה איינהורן באתר חבר הכנסת בני אלון מהאיחוד הלאומי.
• הנוסח הרשמי של אמנת רומא