אמברואז תומא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמברואז תומא (צרפתית: Ambroise Thomas; ‏5 באוגוסט 1811 - 12 בפברואר 1896), מלחין צרפתי.

תומא נולד בעיר מץ. הוריו היו מורים למוזיקה והכינו אותו מגיל צעיר להיות מוזיקאי. כבר בגיל 10 שלט בנגינה בכינור ובפסנתר. בשנת 1828 נתקבל לקונסרבטואר של פריז. בין מוריו שם היה ז'אן פרנסואה לסואר. בשנת 1832 זכה בפרס רומא על הקנטטה שלו "הרמן וקטי". פרס זה איפשר לו נסיעה ולימודים ברומא. בתקופה זו חיבר מספר יצירות קאמריות- שלישיית פסנתר, רביעיה וחמישיית כלי קשת.

בשובו לפריז החל לחבר אופרות. האופרה הראשונה שלו הייתה la Double Echelle ב-1837. לאחר מכן חיבר עוד מספר אופרות שלא שרדו את מבחן הזמן פרט לפתיחה לאופרה "ריימונד" (1851).

בשנת 1856 נתמנה תומא לפרופסור בקונסרבטואר בפריז, ובשנת 1871 החליף את דניאל אובר כמנהל הקוסבטוריון, משרה שהחזיק עד סוף ימיו. בין תלמידיו היה תאודור דובואה.

בשנת 1866 העלה את מיניון, האופרה המוצלחת ביותר שלו. עלילת האופרה היא לפי הרומן הידוע של גתה - וילהלם מייסטר. הצגת הבכורה הייתה ב"אופרה קומיק" בפריז ב-17 בנובמבר 1866. האופרה הוצגה בכל רחבי אירופה, והייתה האופרה הצרפתית המוצלחת ביותר במחצית השנייה של המאה ה-19. בעיקר ידועה הפתיחה לאופרה, האריה "התדע את הארץ שם פורח התפוז" מהמערכה הראשונה, והאריה - פולונז "אני טיטניה" מהמערכה השנייה.

לאחר מכן חיבר ב-1868 את האופרה המלט שזכתה להצלחה, אם כי פחותה מהצלחתה של "מיניון". ב-1882 חיבר את האופרה האחרונה שלו "פרנצ'סקה די רימיני", שלא זכתה להצלחה.