שיחה:אלכסנדר הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

	ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים לדיון ההמלצה
הוצג כמומלץ ותיק בעמוד הראשי: 1 באוקטובר 2007

תוכן עניינים 1 מחמואות 2 נטיותיו המיניות של אלכסנדר 3 יוליס קיסר? 4 שאלה בקשר לקשרים נגד אלכסנדר 5 מוקדון בארץ ישראל 6 שכתוב הערך 7 בקטריה - מקום או חיידק? 8 אלכסנדרוס מוקדון 9 הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה 10 מה אם הנושא על האימפריות שהקים ואיך שלט בהן 11 תאריך הלידה 12 הצגה מחודשת בדף הראשי 13 מספר שאלות 14 בטרם עת

[עריכה] מחמואות

הערך הינו תורם רבות וכתוב בשפה הולמת לוויקיפדיה, ואני הוקסמתי מערך זה.
אך, לא כתוב בערך את כיבוש ישראל ע"י אלכסנדר הגדול, אם מישהו מוכן, שיכתוב יחד איתי על כיבוש ישראל בידי אלכסנדר מוקדון, כדי להרחיב את הערך בכל הקשור לאלכסנדר הגדול. עדן קוגן 8:50, 28 אפר' 2004 (UTC)

תודה על המחמאה, אך לצערי אין מה לכתוב בקשר לכיבוש ארץ ישראל ע"י אלכסדנר הגדול... הקרב החשוב ביותר באיזור היה בפיניקיה (כיבוש צור) ואילו מצור עזה הוא אירוע משני יחסית. לגבי משלחות מקדוניות לבית המקדש הרי שמדובר באגדה יפה. ככלל התושבים המקומים של האימפריה הפרסית לא התנגדו לכיבושיו (כמובן עם כמה יוצאים מהכלל דוגמת צור והליקרנסוס)

גילגמש 08:18, 28 אפר' 2004 (UTC)

אני רואה שכתבת עוד ערך על אלכסנדר הגדול, ושמו מערכותיו של אלכסנדר הגדול, וכן שם נמצא החומר על כל כיבושיו.

תודה על תרומותייך רבות החומר לוויקיפדיה.

בברכה,

עדן קוגן 12:15, 29 אפר' 2004 (UTC)

תודה

גילגמש 11:24, 29 אפר' 2004 (UTC) עובדה היא שגם היהודים התרשמו כמו כל שאר העמים של העולם העתיק מדמותו של אלכסנדר. אלכסנדר אף מוזכר כאחד הדמויות בנבואות בספר דניאל במקרא ואף חדרה לאגדה היהודית אצל חז"ל במדרשים ובתלמוד ששם ניתן למצוא עליו לא מעט סיפורים בניגוד לשאר שליטי ימי הקדם.

את סיפורים אלה על מסעותיו של אלכסנדר לקצוות הארץ בחיפוש אחרי מעיין החיים הנצחיים אפשר למצוא גם אצל חז"ל. בדרך כלל יש בסיפורי חז"ל על אלכסנדר מסר שלועג לתאוות השלטון והבצע שלו. למשל בסיפור אחד כשהיה בממלכת האמזונות (נשים לוחמות) קיבל כמזון כיכרות עשויות לחם וזהב - רמז לתאוות הבצע שאינה יודעת שובעה שלו. יש סיפור ידוע על הופעתו בשערי גן העדן שם מראים לאלכסנדר גולגולת שהעין שלה משקלה כבד מכל כספו וזהבו של אלכסנדר אבל די לכסות את העין בעפר ומיד היא נעשית קלה במשקל.

יש אצל חז"ל סיפורים על ויכוחים שונים שנערכו בפני אלכסנדר בידי חכמי היהודים ועמים שונים ובראשם השומרונים שתבעו זכות על ארץ ישראל ובהם פסק אלכסנדר תמיד לטובת עם ישראל. גם ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר על ביקור של אלכסנדר בבית המקדש וכיצד פגש ושוחח שם עם הכהן הגדול שהרשים אותו מאוד. ועוד סיפורים שונים על עלילותיו ומסעותיו של אלכסנדר אפשר למצוא בספרות העברית של ימי הביניים כמו "ספר יוסיפון".

פה ושם אלכסנדר מופיע גם בספרות העברית. הוא הופיע בסיפור של קובץ הסיפורים ההיסטוריים המפורסם "זכרונות לבית דוד" ששם התגלו גם עשרת השבטים האבודים בהודו. בשנות השישים הופיע עליו ספר נחשב מאוד מבחינה ספרותית של יוסף אריכא בשם "סופר המלך" ( 1966 ) שמתאר בפירוט את ביקורו בבית המקדש בירושלים את המאבק הרעיוני בינו ובין הפילוסוף קליסטנס על רעיונות שמזכירים מאוד את המאבק בין הגלובליזם והאנטי גלובליזם בראשית המאה העשרים ואחת. ובספר לילדים של אוריאל עקביה שכתב ספר בשם "הכלב הצוחק: פרשת חייו וחכמתו של דיוגנס הכלבי" (1966) על מפגשו עם הפילוסוף שונא האנשים המפורסם דיוגנס. ולאחרונה הופיע עליו בעברית ספרו של יקי מנשנפרוינד "הכובש והכלב" שמתאר גם הוא את יחסיו של הכובש המוקדוני עם הפילוסוף היווני דיוגנס.

התגובות לסרטו של אוליבר סטון מראות אין ספק בכך שאלכסנדר ימשיך לעורר את דמיון המין האנושי כמו גם לעורר מחלוקות עצומות גם בעתיד כפי שעשה ב-2400 השנים האחרונות.

[עריכה] נטיותיו המיניות של אלכסנדר

דוקא נושא בחדשות [1]... בערך כתוב עכשיו (פחות או יותר בתרגום מהאנגלית)

"שאלת הומוסקסואליות של אלכסנדר הגדול איננה רלוונטית, היות ויחסים אלו היו מקובלים ולא חריגים ביוון העתיקה. (ראה הומוסקסואליות ביוון העתיקה). יחד עם זאת, המקורות שההיסטוריונים מסתמכים עליהם, נכתבו מאות שנים אחרי מותו, ולכן יכול להיות שיש טעות בהנחה זו."

אבל זה לא בדיוק מתאים למה שכתוב בערך הומוסקסואליות ביוון העתיקה, שם בעיקר מדובר על תופעת הפדסטריה, שדיברה על קשר בין "חונך" מבוגר לנער צעיר. במקרה של אלכסנדר והיסטפטיון מדובר כאמור בשנים בני אותו גיל. (אם כבר זה יותר מתאים למתואר בערך החבורה המקודשת של תבאי).

כמו כן אם אני זוכר נכון מספרים בעברית, את השם של הסריס הפרסי שאלכסנד "ירש" מדריוש כתבו שם אחרת (אבל אני לא בטוח איך. נדמה לי ש-בוגוס). eman

אני תרגמתי את הקטע הזה מהאנגלית. לגבי שם הסריס, אני יכול להעיף מבט בארינאוס ועוד כמה ספרים ואחזור עם תשובה עד מחר. לגבי ההפניה, אז ההפניה נכונה. אמנם כרגע מדובר שם רק על יחסים בין חונך לחניך, אך עם הזמן הערך יתפתח ויכלול את כל הוריאציות. גילגמש 19:36, 25 נוב' 2004 (UTC)

לפי מה שאני יודעת, ביוון העתיקה באמת לא היו מקובלים יחסים הומוסקסואליים בין אנשים בני אותו גיל ואותו מעמד, אמנם לא ברמה של היום אבל עדיין זה היה משהו די חריג. אבל היחסים לא היו רק בין חונך לחניך, אלא גם בין מעמד האזרחים לעבדים, בין מבוגרים לצעירים (ה"הפדסטריה" המדוברת) וכו', כל עוד יש הבדל ברור בין מעמדותיהם. עדי יחזקאלי

אבל מדברים שקראתי פעם הבנתי שזה היה דבר שכן היה חריג יחסית למקובל בזמנו (גם אם אי אפשר לדבר עליו במונחים של ימינו). eman

אתפלא מאוד אם זה נכון. איפה קראת את זה? ארצה לבחון את המקור. בינתיים חיפשתי את שמו של הסריס אצל אריאנוס, פלוטרכוס וגולן. אצל שלושתם לא מצאתי. אני מנסה לחפשו בגוגל, אך ללא אמונה בהצלחה. נראה לי שזה פרט שולי מדי על מנת להעתקב עליו עוד. גילגמש 20:11, 25 נוב' 2004 (UTC)

טוב, כמובן שאין אזכור בגוגל העברי לסריס מסכן זה. גילגמש 20:18, 25 נוב' 2004 (UTC)

יש עליו ספר שלם של מרי רנו שתורגם לעברית (הנער הפרסי) שבו מסופר על אלכסנדר דרך עיניו. אומנם זה ספר "fiction", אבל עד כמה שהבנתי היא כן נצמדה להיסטוריה, (תוך כמובן "מילוי רווחים"). בהחלט שווה קריאה.

באשר לטענה שהמיניות של אלכסנדר כן היתה חריגה לזמנה, נדמה לי שנתקלתי בזה בכלל בסדרת טלויזיה, של איזה אנגלי מתלהב אחד שערך מסע בעקבותיו מיון ועוד הודו. ואם לא שם אז בספר שהוא הוציא אחרי זה.eman 21:05, 25 נוב' 2004 (UTC)

טוב, לגבי טענת האנגלי, אתה מבין בעצמך שזה לא רציני. לגבי הסיפורת של גב' רנו, אז לא קראתי. אני לא חושב שזה כל כך קריטי. מקסימום יבוא מישהו שכן יודע את שמו של הסריס וישנה. סך הכל זה לא פוגע בערך. גילגמש 21:44, 25 נוב' 2004 (UTC)

לא, זו דוקא כן היתה סדרה רצינית. ובכל מקרה הטיעון כן מסתדר עם מה שמופיע פה בערך על ההומוסקסואליות ביון. eman

טוב, אני אעיף מבט. לא נתקלתי בהרבה טענות בדבר אי שכיחות התופעה ביוון. אני לא מתמחה באלכסנדר הגדול ויכול להיות שאני טועה, אם כי קראתי מספר ספרים על האיש ולא ראיתי שם את הדברים האלה. 22:25, 25 נוב' 2004 (UTC)

לא מצאתי כל אזכור לטענה, שהתופעה לא היתה מקובלת ביוון. כל זה מוזר ביותר. לפי מה שידוע לי, הומוסקסואליות ובי סקסואליות היתה מקובלת מאוד בתקופה. אם אתה עדיין חושב שיש ממש בטענה זו, אני יכול לבדוק אותה בספרים שאין לי בבית או לשאול חברים שלומדים היסטוריה. גילגמש 22:33, 25 נוב' 2004 (UTC)

[עריכה] יוליס קיסר?

אני מכיר את התיאוריות(במעורפל) שרואות את יוליס קיסר, מארק אנטוני וגרמניקוס, כבעלי תוכנית של שילוב המערב(רומא) עם המזרח(מצרים) והעברת הכובד של השאימפריה לאלכסנדריה, תחת שליט אל דמוי פרעוני, אבל הם לא קצת תיאוריות קצה? אם לכך התכוונת שכתבת ש"אישים מפורסמים ניסו להדמות לו וללכת בעקבותיו, המפורסם שבהם הוא יוליוס קיסר" אזזה נראה לי קצת מופרך ופרט שאפשר לוותר עליו, אם התכוונת למשהו אחר, אשמח לדעת מה הוא ולרדת מהעץ הגבוה שטיפסתי עליו. בתודה--יום טוב 22:22, 23 ינו' 2005 (UTC)

לא, לא. התכוונתי שהוא ניסה להדמות לו בכיבושיו ובשיעור קומתו. בודאי זכור לך המקרה בו הוא בכה במקדשו של הרקולס אומרו: "בגילי אלכסנדר הגדול כבש חצי עולם, ואילו אני טרם עשיתי משהו גדול" (הציטוט לא מדויק). בכל אופן, כדאי לשכתב טיפה את המשפט הזה. גילגמש • שיחה 22:25, 23 ינו' 2005 (UTC)

אה מובן עכשיו, הגיוני לחלוטין , אולי מתאים יותר לכתוב ש"אישיותו והישגיו של אלכסנדר שימשו כמופת לאישים מפורסמים רבים שהבולט בהם הוא יולי קיסר" או משהו כזה?--יום טוב 22:41, 23 ינו' 2005 (UTC)

כן, הנוסח שלך מוצלח יותר. גילגמש • שיחה 22:42, 23 ינו' 2005 (UTC)

[עריכה] שאלה בקשר לקשרים נגד אלכסנדר

כש אתה מתאר את מרד הצעירים אתה נותן את הסיבה להחשפות הקשר כגם הפעם הקשר התגלה הודות להלשנה מצידו של אחד הנערים, מה הייתה הפעם הראשונה שנחשף קשר נגד אלכסנדר בזכות הלשנה, ואם זה קשר פילוטאס אז למה לא מתואר שקשר זה נחשף על ידי הלשנה? בתודה--יום טוב 18:22, 15 פבר' 2005 (UTC)--יום טוב 18:22, 15 פבר' 2005 (UTC)

עד כמה שזכור לי הקשר של פילוטאס התגלה על ידי הלשנה. לגבי הקשר של הנערים אני בטוח בכך. גילגמש • שיחה 18:26, 15 פבר' 2005 (UTC)

בסדר גמור, רק קשה קצת להבין את זה בערך בשל הסגנון, כיוון שלא כתוב שקשר פילוטאס נחשף על ידי הלשנה, הנחתי שהיה קשר אחר שלא מתואר שנחשף על ידי הלשנה, האם יש אפשרות לנסח את זה באופן ברור יותר?--יום טוב 18:31, 15 פבר' 2005 (UTC)

עכשיו ששאלת, אני לא בטוח שהקשר של פילוטאס נחשף בהלשנה, אם כי רב הקשרים נחשפים כך. אני צריך לבדוק במקורות לפני שאני נותן תשובה מדויקת יותר. בינתיים תשאיר את זה איך שזה, תוך כמה ימים אני אחזור עם תשובה טובה יותר, אלא אם כן תקדים אותי. גילגמש • שיחה 18:34, 15 פבר' 2005 (UTC)

תחרות? סתם, בסדר גמור.--יום טוב 18:43, 15 פבר' 2005 (UTC)

בדקתי אצל תולדות העולם ההלניסטי של גולן, ולפיו ממלך הקשר וגילויו הולך ככה: אציל מוקדוני בשם דימנוס שהיה אחד מ"רעי המלך", היה היוזם העיקרי של תוכנית ההתנקשות, וגייס מספר ממורמרים מוקדונים לביצועו. התוכנית נתגלת לאדם בשם קואבלונוס וזה דווח עליה לפילאוס על מנת שיעביר את הידיעה ללאלכסנדר, איתו נפגש על בסיס יומי. פילאוס, אם משום שלא יחס חשיבות לידיעה הזו, לפי גרסתו, ואם בגלל שהיה שותף בקשר לפי אלכסנדר, לא העביר את הידיעה הלאה. גולן לא מציין איך נודע לאלכסנדר בסופו של דבר על הקשר אולם אני מניח שקואבלונוס הצליח להעביר לו את הידיעה בדרך אחרת. אלכסנד העמיד את פילאוס לדין בפני אספת המוקדונים באשמה שלהוא לא העביר בכוונה תחילה את הידעיה אליו, ולפיכך לקח חלק בקשר, טענותיו של פילאוס לרשלנות ולא לזדון נדחו, ואלכסנדר והוציא אותו להרוג על פי פסק דין האספה.

אצל לאמב, המפוקפק לפי דעתי, ישנו תיאור של זונה בשם אניטגונה, שהייתה אהובתו? של פילאוס שהלשינה על לפני אלכסנדר, ואף טענה שהלה טען בפניה שכול נימחוניו של אלכסנדר באו רק בזכותו ובזכות אביו.

זה מפוקפק ביותר. צריך לבדוק במקורות הראשונים או לפחות אצל פלוטרכוס, דיודורוס, אריאנוס וככו'. אני לא מאמין לספקולציות על זונות וכו'. אני מציע לדבוק בגולן, מדובר בהוצאה מכובדת מאוד. גילגמש • שיחה 14:03, 16 פבר' 2005 (UTC)

מסכים--יום טוב 14:11, 16 פבר' 2005 (UTC)

[עריכה] מוקדון בארץ ישראל

לאף אחד אין תשובות חותכות לגבי מוקדון בארץ ישראל אז איני מבין למה כאן יש
חוץ מזה "ארץ ישראל" לא הייתה קיימת במתכונתה הישנה של בית ראשון אלא הייתה מחולקת לפחוות - חלוקה אדמינסטרטיבית של האימפריה הפרסית ופחוות יהוד - השטח של היהודים בבית שני היה קטן מאוד(ירושלים וסביבתה - עד תל עזקה/חוף פלשת במערב, עד השומרון בצפון ועד חדשה בדרום (בקוים גסים) וכול אימרה כגון "ארץ ישראל" בתקופת בית שני עד למרד המקבים הינה מוטעית ומטעה.
אומנם זה אינו המקום לדעות אך אם אין תשובה חותכת יש מקום להציג בצורה מכובדת את הדעות הרווחות כדי לא להטעות

ארץ ישראל זהו השם המקובל לאזור גאוגרפי זה של העולם. החלוקה הפנימית לא משנה כל כך. בדיוק כפי שאתה אומר "נכנס למצרים" ולא מפרש נכנס לפחוות מצריים הצפון מערבית או איך שלא חילקו אותה. הערך צריך להיות מובן לקורא שאין לו את הידע המקצועי. גם אם יש כאן טעות, היא קלה מאוד ואפשר לסבול אותה. מה גם, לא נהוג לקשר מתוך הכותרת.

לגבי הכניסה לא"י - לא ראיתי מקור רציני אחד שטען שהוא כן נכנס לכאן. בכל הספרים שקראתי הוא עבר על החוף בלי להכנס לתוך הארץ. היחידים שטוענים שהוא נכנס לתוך הארץ הם היהודים, וכאן יש להטיל ספק במהימנות המידע. אין זה אומר שלא שלח כמה פלוגות פרשים לטהר את האזור ולתבוע חזקה על הארץ, אך מכאן ועד להופעה אישית באמצע המצור החשוב על צור או על עזה נראה לי לא סביר לחלוטין. גילגמש • שיחה 08:14, 14 מאי 2005 (UTC)

נכון, אין דעה, שאינה יהודית-מסורתית, המדברת על כניסת מוקדון לישראל לפי הכניסה למצרים אך יש גם יש לאחר מצרים. בכול מקרה אין תשובה חד משמעית ויש להציג לדעתי את הדעות הראשיות ולא להחליט בשביל הקורא את הדעה שבה הוא צריך להחליט. זוהי הדרך הנאותה לדעתי במקרה של וויכוח שכזה שכן גם אני וגם אתה לא יודעים מה מהם נכון. אם אתה נוקט במילה ארץ ישראל כאזור גאוגרפי מובנה הרי שהוא עבר בה שכן לא כול אחד יודע שארץ ישראל אז לא כללה את מישור החוף וזוהי סתירה. ויש מקום לציין זאת
מצריים אגב לא היתה פחווה אלא נציבות ובה פחוות רבות
דעתי אגב היא שאכן לא נכנס לפחוות יהוד מאחלר שהייתה קטנה, לא חשובה והדרכים לא עברו בה(בוודאי עבר בויה מאריס אל עבר סוריה דבר המוביל אותו באזור השומרון ולא יהודה) וכנראה באמת שלח רק כמה פרשים לבסס שליטתו אך איני יודע זאת בוודאות ויש להציג בפני הקורא, שכאמור ללא ידע מקצועי, את הוויכוח הזה שכן הוא חשוב מאוד ונקיטת עמדה שכזו מזלזלת בוויכוח אקדמי שמתנהל כבר שנים
YMIBleeding 08:35, 14 מאי 2005 (UTC)

לגבי מצרים, זה מה שהתכוונתי כשאמרתי פחווה. לגופה של ארץ ישראל. אני טוען שלא נכנס לעומק השטח ולא הגיע לי-ם וסביבותיה. ברור שעבר בה פעמים - פעם אחת למצרים ובפעם השנייה לכיוון אירן. לא סביר להניח שביקר בי-ם כי אין שום דבר שמשך אותו לשם - עיר קטנה ללא היסטוריה יוונית. אני בספק אם הוא ידע בכלל על קיומה. נכון שצריך להציג דעות מגוונות, אך צריך להציגן רק כששתי הדעות שוות. ברגע שיש הסכמה כללית פחות או יותר בקרב החוקרים על נקודה מסויימת, לא צריך לעורר את הוויכוח. אפשר לציין, כמובן, שלפי מקורות יהודיים - מורתיים הנ"ל ביקר בי0-ם וכו' תוך כדי הסתייגות מדעה זו, אך אין להציגה כשווה לדעה האחרת, שלפיה לא ביקר בה. גילגמש • שיחה 08:46, 14 מאי 2005 (UTC)

[עריכה] שכתוב הערך

אני מתכוון לשכתב את הערך על ידי שילוב "מערכותיו של אלכסנדר" ופתיחת ערכי משנה. אשמח לשמוע על התנגדות שתוכנית זו עשויה לעורר. גילגמש • שיחה 23:28, 10 ינואר 2006 (UTC)

אחרי שלא הייתה התנגדות ובהתאם לעצתו של עמית אבידן, הערך פוצל. גילגמש • שיחה 11:20, 24 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] בקטריה - מקום או חיידק?

"אלכסנדר נשא כמה נסיכות מהשטחים הפרסיים - רוקסנה מסוגדיאנה (חלק מהחוקרים קובעים את מקום הולדתה בבקטריה)", לחצתי על המילה בקטריה כדי לראות היכן זה והגעתי לערך "חיידקים".... :-)

בקטריה הוא שם של אזור. כיום זה בשטח של אפגניסטן\אוזבקיסטן אם אני לא טועה. גילגמש • שיחה 09:07, 5 פברואר 2006 (UTC)

טופל - צריך לכתוב את הערך על ממלכת Bactria. עוזי ו. 17:35, 5 פברואר 2006 (UTC)

כן, כמו ערכים רבים נוספים. גילגמש • שיחה 17:39, 5 פברואר 2006 (UTC)

[עריכה] אלכסנדרוס מוקדון

בתלמוד הבבלי והירושלמי כ 80% של הפעמים מופיע השם "אלכסנדרוס מוקדון" ושאר "אלכסנדרוס" לבד או בצירוף "מלכא". לכן אתקן חזרה שנילי • שיחה 00:49, 29 יוני 2006 (IDT)

זהו שהצירוף "אלכסנדר מוקדון" לא שמור רק לשפת הקודש או למסורת היהודית. גילגמש • שיחה 00:50, 29 יוני 2006 (IDT)

לא טענתי שזה יחודי למסורת היהודית. אני לא יודע לגבי שפות אחרות אבל אם זה כך למה לא לציין שהוא ידוע גם בשם זה. (אגב באילו שפות?) שנילי • שיחה 00:55, 29 יוני 2006 (IDT)

למשל ברוסית. כשאתה כותב "ידוע במסורת היהודית בתור X" אתה מניח מראש שזה משהו מיוחד. כשכתוב "ידוע גם כ-X" זה כולל בתוכו את המסורת היהודית לצד מסורות נוספות. העריכה שלך שגויה. גילגמש • שיחה 00:57, 29 יוני 2006 (IDT)

השינוי החדש - זה נראה הרבה יותר טוב. למעשה, זה היה כתוב בערך אבל איכשהו זה נשמט בעריכה. גילגמש • שיחה 01:04, 29 יוני 2006 (IDT)

[עריכה] הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה

סיפור חייו של אחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה. כתוב בצורה נהירה. מלמד כץ 17:22, 5 באפריל 2007 (IDT)

הערך הזה מומלץ כבר, אבל מחמיא לי בתור כותב הערך שהוא מצא חן בעיניך. אשמח לשמוע הערות והארות על הערך ולנצל אולי את ההעמדה המחודשת להמלצה למקצה שיפורים שנחוץ, אולי, לערך. סך הכל זהו ערך ישן מאוד ויתכן שהוא זקוק לשיפורים כאלה ואחרים. גילגמש • שיחה 17:27, 5 באפריל 2007 (IDT)

לא שמתי לב :-) אינני בטוח שניתן להשאיר אותו כאן במקרה זה. הבה נחכה לפסיקתו של ערן. מלמד כץ 23:01, 5 באפריל 2007 (IDT)

למה זה נחוץ? אם גילגמש רוצה לבדוק מחדש ערכים מומלצים, יש לי מלוא החופן כאלה שלא מתקרבים לקרסולי אלכסנדר. חגי אדלר 23:03, 5 באפריל 2007 (IDT)

אלכסנרדרוס הוא הבייבי שלי ואני תמיד מוכן לשמוע כל הערה או הארה לגביו. אשמח גם לכל ביקורת שתבוא כאן או בדף שיחת הערך. ראיתי גם שהערך האנגלי עבר שינויים גדולים. אולי אפשר לתרגם חלקים ממנו. יש להם ערך משנה על קשריו הרומנטיים ויש עוד כמה דברים שאפשר לחשוב על שילובים, תוך התאמה לקורא העברי. גילגמש • שיחה 23:06, 5 באפריל 2007 (IDT)

שנבין את מקור טעותו של אריה משיחת משתמש:ערן:

היי ערן, למה בערכים מומלצים שהם גם מוגנים (לדוגמה אלכסנדר מוקדון, אוריינט האוס, אדולף היטלר) לא מופיע סמל המומלצות בראש הדף? מלמד כץ 18:13, 5 באפריל 2007 (IDT)

זה באג ידוע. תבדוק עם רותםליס אם יש תיקון. חגי אדלר 21:48, 5 באפריל 2007 (IDT)

זה באג באקספלורר, מצאתי עקיפה לבעיה, אבל מי שאחראית לבעיה וצריכה למצוא לה פתרון שלא באמצעות עקיפה היא מיקרוסופט. ערן 00:14, 6 באפריל 2007 (IDT)

[עריכה] מה אם הנושא על האימפריות שהקים ואיך שלט בהן

השליטה באימריה שהקים איך שלט על אימפאריה כה גדולה

אתה צודק, החלק הזה חסר. גילגמש • שיחה 21:21, 19 באפריל 2007 (IDT)

נו קדימה, לא לבזות ערך מומלץ. חגי אדלר 21:23, 19 באפריל 2007 (IDT)

זה דורש ערך עצמאי. אם מישהו רוצה, אני יכול לעזור בכתיבה, אבל אין לי כרגע זמן לטפל בערך הזה. גילגמש • שיחה 21:24, 19 באפריל 2007 (IDT)

[עריכה] תאריך הלידה

הועבר מדף שיחתי Nir909‏ - שיחה 10:38, 4 ביולי 2007 (IDT)

רשמתי שאלכסנדר הגדול נולד ב20 ביולי לפי הערך בויקיפדיה האנגלית של אלכסנדר הגדול - http://en.wikipedia.org/wiki/Alexander_the_Great וגם לפי תאריכי הלידה המצויינים בויקיפדיה האנגלית http://en.wikipedia.org/wiki/July_20

מקור נוסף: http://wso.williams.edu/~junterek/youth.htm - שם מנומקת ההשערה. -- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת OrenDf ששכח/ה לחתום.

זאת הערכה שאין לה הוכחה כלשהי. אין לכתוב זאת. גילגמש • שיחה 20:17, 5 ביולי 2007 (IDT)

[עריכה] הצגה מחודשת בדף הראשי

ערך מקיף ומעניין. הוצג ב-11 באוקטובר 2004. א&ג מלמד כץ • שיחה 09:10, 30 ביולי 2007 (IDT)

הערך יוצג בדף הראשי ב-4 בספטמבר. נא לעבור עליו עד אז ולוודא שהוא נמצא במצבו הטוב ביותר. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:44, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

למה רוצים לעשות את זה? חסרים מומלצים? גילגמש • שיחה 01:03, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

ראה שיחת ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים#ערך יומי. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:12, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

דיברו שם על הצגת הערך בתאריך בעל משמעות. מדוע אם כך נבחר דווקא ה-4 בספטמבר? אם כבר, עדיף 1 באוקטובר - יום שבו ניצח בקרב גאוגמלה. חוץ מזה שאני חושב שצריך להיות דיון כלשהו. גילגמש • שיחה 01:15, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

הדיונים מתקיימים כאן - במקרה של הערך המדובר איש לא הגיב. בכל אופן, אין בעיה להעביר ל-1 באוקטובר. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:20, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

טוב... שיהיה. אבדוק מה אוכל לעשות עד אז על מנת לשפרו. גילגמש • שיחה 01:21, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

[עריכה] מספר שאלות

1. על לימודיו של אלכסנדר אצל אריסטו כתוב כך: "אלכסנדר ספג את הידע הרב של מורו, והרושם שנותר בו היה אדיר. הייתה זאת הזדמנות נדירה בה אחד מגדולי ההוגים פגש את אחד מגדולי אנשי המעשה - אך מפגש זה לא הוליד את שיתוף הפעולה שיכול היה להוליד. האשם בהיעדר אותו שיתוף פעולה היה בעיקר אריסטו, שלא השכיל להתעלות מעל שיקוליו הקטנוניים, לא הצליח לתפוס את שיעור קומתו של תלמידו והפנה לו עורף." המון דעה אישית ומעט מאוד מידע. מה אריסטו בכלל לימד אותו? מה ז"א "רושם אדיר"? יש דוגמאות? איזה מין שיתוף פעולה אמור להיות בין מצביא לפילוסוף? מה ז"א "הפנה לו עורף"? רצוי להוסיף את המידע החסר במקום הפרשנות האישית הנ"ל.
2. בפרק "אסיה הקטנה" כתוב שבאיוניה הייתה תרבות יוונית, ולכן תושבי העיר "ראו באלכסנדר משחרר מהעול הפרסי". פרק אחד לאחר מכן כתוב ש"הספינות של היוונים מאיוניה" השתייכו דווקא לצי הפרסי. צריך ליישב את הסתירה הזאת.
3. בפרק "פניקיה וארץ ישראל" מוזכר איזה מצור של נבודנאצר. מצור על מי?
4. בערך מובאים כמה וכמה כתבים יהודיים שהתייחסו לאלכסנדר בחיוב. האם למישהו יש הסבר לזה? הרי לא רק שהוא היה עובד אלילים בעצמו, הוא גם הכניס את ההלניזם לארץ. נכון שאלכסנדר לא כפה את עבודת האלילים על היהודים, אבל גם השלטון הפרסי שקדם לאלכסנדר לא עשה זאת. חופש הדת שאלכסנדר נתן ליהודים היה להם גם לפני כן, כך שבעצם אלכסנדר לא נתן ליהודים שום דבר שלא היה להם גם ככה. מישהו יכול לשפוך אור על הנושא?--Metalholic 18:46, 1 באוקטובר 2007 (IST)

[עריכה] בטרם עת

אבקש למחוק את התיבות "בטרם עת". מי ידע גורלות חתומים בספר הגורלות להגיד מהו מוות בעיתו ומוות בטרם עת? זה לא ניסוח NPOV 99.232.203.75 06:50, 7 באפריל 2008 (IDT)

לא מדובר בקביעת גורלות. קרא בבקשה את הפסקה. המושלים חשבו שאלכסנדר נפטר ולכן התחילו לעשות בלגן. למעשה, הוא עדיין היה בחיים. לכן הביטוי "בטרם עת" מתאים פה. גילגמש • שיחה • הרשמו למפגש! 07:23, 7 באפריל 2008 (IDT)

חשבו שנפטר, כן. אבל האם "בטרם עת" היתה פרשנות שלהם? או אולי של כותב הערך שרצה להגיד בעצם "מת בקרב"? לדעתי השני. 99.232.203.75 07:29, 7 באפריל 2008 (IDT)

היות ואני כותב הערך, אני יכול להגיד לך שהתכוונתי לראשון. בכל אופן, יש לך ניסוח אלטרנטיבי? גילגמש • שיחה • הרשמו למפגש! 07:32, 7 באפריל 2008 (IDT)

אתה יודע שהם חשבו "בטרם עת"??? הניסוח שלי שהם חשבו פשוט שהוא מת. זה הכל. 99.232.203.75 07:36, 7 באפריל 2008 (IDT)

אני באמת לא רואה פגם בניסוח הזה, אבל אם אתה רואה, כנראה שהוא פגום. בסדר, אשנה. גילגמש • שיחה • הרשמו למפגש! 07:40, 7 באפריל 2008 (IDT)

אין שום בעיה בניסוח "בטרם עת" עבור אדם שמת בגיל צעיר. תפסיק להתקשקש. איתן • שיחה 00:49, 8 באפריל 2008 (IDT)