אלכסנדרה החשמונאית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדרה החשמונאית הייתה אצילה מבית חשמונאי, בתו של המלך הורקנוס השני, אשתו של אלכסנדר השני ואמם של מרים החשמונאית ואריסטובולוס השלישי.
כשקרוב משפחתה מתתיהו אנטיגונוס השני כבש את יהודה בשנת 40 לפנה"ס בעזרתם של הפרתים נמלטה אלכסנדרה יחד עם בני ביתו של הורדוס שהיה מאורס לבתה מרים. אחרי כיבוש הארץ על ידי הורדוס בשנת 37 לפנה"ס חזרה אלכסנדרה חזרה ליהודה וחתונת בתה באותה שנה עם הורדוס נתנה לה מקום בחצר המלוכה.
עיקר פעילותה של אלכסנדרה היה נסיונה לקדם את בנה אריסטובולוס, כשנודע לה שהורדוס מינה את חננאל הבבלי למשרת הכהן הגדול מתוך כוונה להרוס את כוחה הפוליטי של המשרה ולהכפיף אותה לשליטתו, ראתה בכך פגישה בזכויותיו של בנה. אלכסנדרה ניצלה את ידידותה עם קליאופטרה השביעית מלכת מצרים כדי לארגן לאריסטובולוס ראיון עם מרקוס אנטוניוס הטריאומווירט שליט המזרח, שהיה אדונו של הורדוס.
הורדוס שהבין את הסכנה שתהווה לשלטונו יצירת קשרי ידידות בין אנטוניוס ליורש הלגיטימי של מלכות בית חשמונאי היה נחוש בדעתו למנוע את הדבר ולכן הדיח את חננאל ומינה תחתיו את אריסטובולוס, אולם ניצחונה של אלכסנדרה לא האריך ימים, שכן הורדוס פקד לרצוח את בנה בשנת 36 לפנה"ס. בחלקה של בתה מרים נפל גורל זהה, בשנת 28 לפנה"ס.
אלכסנדרה, שלאחר רצח בנה ובתה הייתה מבודדת בחצר המלוכה, הושמה תחת מעצר בית, אולם בזמן שהורדוס חלה היא ניסתה להשתלט על ירושלים. ניסיון זה נכשל, וכעונש הורה הורדוס על הוצאתה להורג.
