אלחנן ליב לוינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלחנן ליב לוינסקי (1858 - 1910), סופר עברי. לוינסקי היה מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, היה ידיד קרוב של אחד העם, השתתף במספר קונגרסים ציוניים, ופרסם מאמרים רבים בעיתונים "הפרדס" ו"השלח".

על שמו נקראים מכללת לוינסקי , שוק ורחוב לוינסקי בתל אביב ובכפר סבא.

[עריכה] לוינסקי החוזה

לוינסקי כתב את הרומן הבדיוני הראשון בשפה העברית המודרנית: מסע לארץ־ישראל בשנת ת"ת באלף השישי. הספר הופיע לראשונה בשנת 1892, בעברית. הוא מתאר מסע (עתידי) בשנת 2040 לארץ ישראל, שבה הקימו אנשי תנועת חובבי ציון חברה אוטופית טכנולוגית, ברוח חזונו של אחד העם. החברה הישראלית העתידית המתוארת בספר היא סוציאליסטית, מוסרית ורודפת שלום, שבירתה היא העיר ירושלים ולא העיר יפו. המסע מתואר בגוף ראשון בידי מורה לעברית שנשא זה מקרוב אישה המסורה גם היא לתרבות העברית, ואם כי הם חיים בחוץ־לארץ (ששם עברית היא שפה בינלאומית השגורה בפי כל בכל מקום) הרי שאת ירח הדבש שלהם הם עושים בארץ ישראל.

ספרו האוטופי של לוינסקי אמנם הקדים ב- 10 שנים את הספר האוטופי "אלטנוילנד" של בנימין זאב הרצל, אולם זכה לתפוצה מצומצמת יותר. הסיבות לכך היו, בין השאר, העובדה שהספר נכתב בעברית ולא בגרמנית, וכן גם אישיותו הכריזמתית והשפעתו המדינית של הרצל.

לוינסקי נפטר באודסה, אוקראינה בשנת 1910, ולא זכה לראות את התגשמות חלומותיו הציוניים.