איסמאעיל אבו שנב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שייח' אִסמאעיל אבו שנב (בערבית: إسماعيل أبو شنب ) היה מראשי חמאס ברצועת עזה וממייסדיה. אבו שנב שימש כאחד מדוברי התנועה לפני שחוסל בירי טילים ממסוק ישראלי לעבר מכוניתו ב-21 באוגוסט 2003.יחד עמו נהרגו גם שניים משומרי ראשו, האני אבו אלעמארין, ומא'מן רבוד.

אבו שנב היה פעיל פוליטי בכיר של החמאס. הוא נמנה על השייכים אל המעגל המצומצם והקרוב ביותר למנהיג החמאס, שיח' אחמד יאסין, וככזה, לקח חלק בהליכי קבלת ההחלטות בתנועה.

אסמאעיל אבו שנב למד הנדסאות באוניברסיטת קהיר והוסמך לתפקיד מהנדס. הוא כיהן בעברו כיושב-ראש אגודת המהנדסים ברצועת עזה, ולעתים גם הרצה בפקולטה להנדסה באוניברסיטה האיסלאמית בעזה. הוא ריצה עונש של 10 שנות מאסר בישראל על מעורבותו בפעילות חבלנית.^[1] במסגרת פעילותו בחמאס, הוא הרבה להתראיין בכליי התקשורת השונים, ולייצג את התנועה. בעמדותיו הוא נחשב לסמן מתון יחסית, וכמשתייך לזרם הפרגמטי בחמאס (אשר מוכן לפשרות זמניות מול ישראל ומול הרשות הפלסטינית)- זאת לעומת מנהיגי חמאס בולטים אחרים, כגון עבד אלעזיז אלרנטיסי ומחמוד אלזהאר, אשר ייצגו את הזרם הדוגמטי והבלתי מתפשר.

בתקופה שלפני חיסולו, שררו מאמצים פנים פלסטיניים במטרה לשמור על הפסקת אש (הודנה) חד צדדית מול ישראל. פיגוע התאבדות אשר בוצע ימים ספורים לפני כן על ידי פעיל חמאס באוטובוס קו 2 בירושלים, ובו נרצחו 22 אזרחים ישראלים, תרם להחלטה הישראלית לחסל את אבו שנב. היה זה מסר ישראלי תקיף לחמאס, ולפיו כמו הבכירים הצבאיים בחמאס, גם מנהיגיה הפוליטיים של התנועה ברצועת עזה אינם מחוסנים מפגיעה. חיסולו של אבו שנב גרם לחמאס להודיע באופן רשמי על סיום ההודנה וחזרה לפעילות צבאית בהיקף מלא.

חיסולו התקדימי של אבו שנב פתח את הדלת בפני התנקשויות וניסיונות חיסול של בכירים נוספים בהנהגה המדינית של החמאס, ובכללם שיח' אחמד יאסין, ד"ר עבד אל עזיז רנטיסי, מחמוד א-זהאר, ואחרים. בנוגע לשאלה מדוע בחרה ישראל להתנקש תחילה דווקא באבו שנב, אשר נחשב כמתון יחסית בעמדותיו ותמך בהפסקת האש, מסתמן כי מדובר היה בבחירה משיקולים מבצעיים - שכן בניגוד לבכירים אחרים בחמאס, אבו שנב לא הקפיד להסתתר ולשנות את שגרת יומו.