איניאידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אַינֵיאִידה או אַינֵיאִיס מאת וירגיליוס היא פואמה אפית לטינית הכוללת 12 ספרים המתארים את הרפתקאותיו של איניאס.

הפואמה נכתבה בימיו של אוגוסטוס, שליטה של קיסרות רומא לאחר הכאוס שהשתרר בה עם רצח יוליוס קיסר. שלטונו של אוגוסטוס שם קץ למלחמת האזרחים, החזיר את היציבות והשכין את ה"פאקס אוגוסטה" (שלום אוגוסטוס) שנמשך קרוב ליובל. בווירגיליוס ובבני דורו עורר הסדר החדש התלהבות. האיניאידה נכתבה כדי לרומם את הקיסרות באמצעות יצירת גיבור לאומי. ביצירה זו יוצא מייסד הגזע הרומי שנועד להחזיק בכל העולם תחת שלטונו, הלא הוא איניאס, להגשים את גורלו ככובש איטליה.

לפי אגדה, כתב וירגיליוס רק שלוש שורות ביום בעת כתיבת היצירה המורכבת הזו. למרות אורכה של היצירה, המשתווה לזו של כתיבתו של הומרוס, לא נסתיימה כתיבתן של כמה שורות. יש הסוברים כי זו הייתה כוונתו של המשורר. עם מותו, השאיר וירגיליוס הוראה כי יש לשרוף את היצירה כיוון ולא היה מרוצה מחלקים מן היצירה (למשל מספר VIII, בו מתקיימים יחסי מין בין ונוס ווולקן), אולם אוגוסטוס הורה כי לא ישרפו אותה, והיא פורסמה עם שינויים מועטים.

במאה ה-15 היו שני נסיונות ליצור המשך ליצירה. אחד מנסיונות אלו, שנעשה על ידי מפאו וג'ו (Maffeo Vegio, בלטינית: מפאוס וגיוס), אף נכלל בהדפסות של היצירה שנעשו במאות ה-15 וה-16.