איזולאוצין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חומצת אמינו: איזולאוצין | |
---|---|
שם באנגלית | Isoleucine |
סימון ארוך | Ile |
סימון קצר | I |
נוסחה כימית | C6H13NO2 |
משקל מולקולרי | 131 גרם למול |
נקודה איזואלקטרית | 6 |
שכיחות בחלבונים | 5.3% |
pKa קרבוקסיל | 2.36 |
pKa אמין | 9.68 |
pKa שייר | אין |
איזולאוצין (Isoleucine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
השייר של איזולאוצין זהה בהרכבו לשייר של חומצת אמינו אחרת, לאוצין, אך שונה בסידור האטומים (שני השיירים מהווים, אם כן, איזומרים מבניים). השייר של איזולאוצין הינו פחמימני, והוא מכיל ארבעה אטומי פחמן; זוהי חומצת האמינו ההידרופובית ביותר. שיירי איזולאוצין נמצאים בדרך-כלל באזורים הפנימיים של חלבונים, כדי שלא יבואו במגע עם המים המקיפים את החלבון בסביבה התאית. איזולאוצין יוצרת אינטראקציות הידרופוביות עם חומצות הידרופוביות אחרות, ותורמת בכך רבות לייצוב המבנה התלת-ממדי של החלבון.
תאי גוף האדם אינם מסוגלים לייצר איזולאוצין בעצמם, ולפיכך מדובר בחומצת אמינו חיונית, אותה מוכרח האדם לצרוך דרך המזון.
איזולאוצין (Ile, I) · אלנין (Ala, A) · אספרטט (Asp, D) · אספרגין (Asn, N) · ארגינין (Arg, R) · גלוטמט (Glu, E) · גלוטמין (Gln, Q) · גליצין (Gly, G) · היסטידין (His, H) · ולין (Val, V) · טירוזין (Tyr, Y) · טריפטופן (Trp, W) · לאוצין (Leu, L) · ליזין (Lys, K) · מתיונין (Met, M) · סרין (Ser, S) · פנילאלנין (Phe, F) · פרולין (Pro, P) · ציסטאין (Cys, C) · תראונין (Thr, T) | |