אורקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בהמקום בו אומר האל את דברו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אורקל (פירושונים).

אורקל (מלטינית: orare - "לדבר") הוא המקום בו אומר האל את דברו.

בדומה לשאר העמים בעולם העתיק, היוונים והרומאים נמשכו לתחום חיזוי העתיד. שליטים ופשוטי העם ביקשו לעמוד על כוונות האלים ולנהוג בהתאם להן. במקדש זאוס באולימפיה ובמקדש אפולו האיסמני בתבאי, התקיימו ניחושים. אורקל קדום ומפורסם היה בדודונה, וניחשו שם לפי רשרוש העלים בחורשה הקדושה.

להשפעה יתרה זכה האורקל מדלפי (המוזכר בין השאר גם בטרגדיה של אדיפוס המלך) שבו דיבר האל מפיה של פיתיה, כוהנת שהייתה ממלמלת דברי נבואה סתומים.

[עריכה] אזכור האורקל במקורות נוספים

אורקל נזכר גם בספר "הסיפור שאינו נגמר", מאת מיכאל אנדה. הנער אטריו משבט ירוקי העור נשלח אל האורקל הדרומי, כדי לקבל שם את המענה, שיציל את הקיסרית הילדותית ועמה את כל ממלכת פנטסיה מן החידלון המכלה אותה. האורקל הדרומי בסיפור הוא קול בלבד, ללא גוף, המזמר בחרוזים ומבין רק שאלות המוצגות גם הן בחרוזים. אטריו מצליח לקבל מן האורקל את התשובה האחרונה, לפני שהחידלון מכלה גם אותו.