אברהם רוויגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אברהם ב"ר מיכאל רוויגו, עשיר שהרבה לעסוק בלימוד קבלה ובצורכי ציבור. כנראה שהיה שבתאי , עלה לארץ עם קבוצה וייסד בה ישיבת חכמים ללימודי קבלה, שימש כשד"ר עבור העיר ירושלים.

אברהם רוויגו למד אצל ר' משה זכות, בביתו בעיר מודינה היה מארח דרך קבע, חכמים, מקובלים ושליחי א"י. כמו כן החזיק בביתו ישיבת חכמים שתורתם קבע.

בשנת 1700 יצא לגרמניה לשם הדפסת ספרו של ר' מרדכי אשכנזי על ספר הזוהר בשם "אשל אברהם". עם שובו החל רוויגו בהכנות לעלייתו לארץ, במסגרת זו הפקיד את כל ממונו בידי הבנקאי הוינאי שמואל אופנהיים כדי להתפרנס מהרווח בא"י.

בשנת 1702 הפליג מליוורנו יחד שיירה מבני משפחתו ובאי ביתו ועם משפחתו של ר' מרדכי אשכנזי ותלמידיו סה"כ כ-25 איש לנמל יפו כדי לעלות לארץ ישראל.

כשהגיע שיירתו לירושלים הייתה בה מגפת דבר בה נספו מרדכי אשכנזי אשתו ובתו.

אברהם רוויגו ייסד בירושלים ישיבה מיוחדת ללימוד תורת הסוד ועל חכמי הישיבה נמנו בעיקר חכמים מסיעתו של ר' יהודה חסיד.

מפני קשריו והשפעתו של רוויגו באיטליה ובארצות אשכנז, שלחו אותו רבני ירושלים בשליחותם כשד"ר לארצות אירופה בעיקר אל איטליה, הולנד, צרפת ואנגליה. שלא כמו רוב השלוחים, יצא רוויגו למשימה זו בהתנדבות מלאה ללא קבלת התמורה הגבוהה אשר נהוג היה לשלם לשליחים. היות שהוא הצליח מאוד בשליחותו, חזרו ושלחו אותו פעמים נוספות לאותם מקומות, ובשליחותו השלישית נפטר בהיותו באמצע דרכו בעיר מנטובה. ר' אברהם רוויגו נפטר ביום כ"ט בכסלו ה'תע"ד (1714) .